נורת' אמריקן P-51 מוסטנג

מטוס קרב בוכנתי מתוצרת ארצות-הברית אשר פותח עבור חיל-האוויר המלכותי הבריטי. לאחר שהוברח לישראל בשנת 1948 הפך לאחד מראשוני המטוסים של חיל-האוויר ונטל ח

מטוס קרב בוכנתי מתוצרת ארצות-הברית אשר פותח עבור חיל-האוויר המלכותי הבריטי. לאחר שהוברח לישראל בשנת 1948 הפך לאחד מראשוני המטוסים של חיל-האוויר ונטל חלק במלחמת העצמאות ובמבצע "קדש". נחשב לאחד ממטוסי הקרב הבוכנתיים הטובים שיוצרו אי-פעם.

מטוס המוסטנג פותח בתחילת שנות ה-40 על-ידי חברת נורת' אמריקן עבור חיל-האוויר המלכותי הבריטי אשר שאף לתגבר את מערך המטוסים שלו, שכן עם פרוץ מלחמת העולם השנייה הוא היה נחות אל מול הכוחות הגרמנים. בעקבות הצלחתו נרכש גם על-ידי ארצות-הברית ומילא תפקיד משמעותי בהכנעת הנאצים כשהעניק חיפוי למפציצים כבדים והפיל מאות מטוסי קרב גרמנים.
בעקבות האמברגו האמריקאי על מכירת נשק לצדדים הלוחמים במזרח התיכון במלחמת העצמאות, נאלצו אנשי המשלחת הצה"לית שהצליחו לרכוש ארבעה מטוסי מוסטנג בארצות-הברית להבריחם למדינת ישראל כשהם מפורקים ובטענה שמדובר בציוד חקלאי. בראשית נובמבר 1948 היה המוסטנג הראשון כשיר לטיסה והחל לפעול במלחמת העצמאות, כשכבר בשבוע הראשון לכשירותו ביצע 13 גיחות. המוסטנג השני הצטרף לשורות החיל כחודש לאחר מכן ושניהם נטלו חלק ב"מבצע חורב".

ב-20 בנובמבר 1948 ביצע המוסטנג הפלה ראשונה בשורות חיל-האוויר, כשאיש מח"ל (מתנדבי חוץ לארץ) ויין פיק פגע במטוס מוסקיטו בריטי באמצעות אש מקלעים. עשרות מטוסי מוסטנג נוספים נרכשו במהלך השנים הבאות ממדינות שונות. בעקבות הגעת מטוסי סילון מתקדמים יותר, הועברו מרבית מטוסי המוסטנג בתחילת שנת 1956 לטייסת חירום בפיקוד בית-הספר לטיסה, כשמטוסי מוסטנג נוספים שימשו את טייסת "העקרב" שתפקדה אז כטייסת מילואים. עם תחילת מבצע "קדש" ב-29 באוקטובר 1956 היו המוסטנגים הראשונים לחצות את הגבול כשיצאו למבצע ניתוק כבלי הטלפון בסיני על-מנת לשבש את תקשורת הכוחות המצרים. הם עשו זאת בעזרת כבלים עם משקולות ברזל שהותקנו על המטוסים ועל-ידי שימוש בכנפי המטוסים ובלהבי המדחף. בהמשך המלחמה תקפו המוסטנגים מטרות קרקעיות שונות וביצעו גיחות סיור וצילום. לאחר המלחמה שימשו המטוסים בעיקר כמטוסי כוננות לשעת חירום עד שהוצאו משירות בינואר 1961.