כיפת ברזל

מערכת "כיפת ברזל" מיועדת ליצור הגנה מפני איום תמ"ס (תלול מסלול), באמצעות יירוט רקטות קצרות טווח. המערכת מתוכננת לתת פתרון הגנה כנגד טווח איומים רחב

מערכת "כיפת ברזל" מיועדת ליצור הגנה מפני איום תמ"ס (תלול מסלול), באמצעות יירוט רקטות קצרות טווח. המערכת מתוכננת לתת פתרון הגנה כנגד טווח איומים רחב.

העבודה במטה מערך ההגנה האווירית לקליטת מערכת "כיפת ברזל" החלה במקביל לתהליך פיתוח המערכת, בשל ההתייחסות לפרויקט כאל פרויקט חירום. בשלב הראשון אפיינו את הדרישות מהמערכת, תפיסת הפעלתה, הגדרת משאבי אנוש נדרשים ומבנה היחידה. בשלב הבא נוסד גרעין הקמה שהתערה בתעשיות המפתחות, השתלב בפיתוח בתעשיות והיווה את הבסיס להקמת יחידת "כיפת ברזל" במערך ההגנה האווירית של חיל-האוויר.

עם הקמת היחידה החלה פעילות אינטנסיבית במערך וביחידה שמטרתה להביא את המערכת למבצעיות באופן המתקדם ביותר, וכתיבת נוהלי תפעול ורכישת הידע המקצועי. כמו כן, החלו הדרכות ואימונים על המערכת, ביצוע בדיקות תקניות ובחינת כלל יכולות המערכת, שפיתוחה ממשיך להתקדם לאורך כלל שלבי הקליטה בחיל-האוויר. במקביל הקים חיל-האוויר את "מנהלת מגן", מנהלה מקצועית שתפקידה להוות הגורם התומך את קליטת היחידה במערך ובחיל, בניין הכוח ואפיון המערכות. "מנהלת מגן", שנכנסה לתפקיד בתחילת 2010, אחראית גם על קליטת מערכי הגנה אקטיבית נוספים כגון "קלע דוד".

ניסויים
• ביולי 2009 דווחה מערכת הביטחון על עריכת ניסויים מוצלחים במערכת היירוט, וכי לראשונה המערכת הצליחה ליירט מספר מטרות ולהשמידן.‏
• בינואר 2010 השלימה המערכת ניסוי יירוט מוצלח בדרום ישראל, בו יורטו מספר רב של איומים ובעקבותיו הוחלט שהמערכת בשלה.
• בפברואר 2011 הושלם ניסוי אחרון לפני הפיכת המערכת למבצעית.

הצטיידות
•במרץ 2009 הוקם גרעין ההקמה ליחידת "כיפת ברזל" באגד נ"מ צפון, אשר הורכב ממספר מועט ומובחר של לוחמים, קצינים וטכנאים מכל קצוות המערך. תפקידם היה להשתלב בתעשיות הבטחוניות וכן להכין תשתיות לוגיסטיות ומבצעיות ליחידה.
• במאי 2009 קבע מפקד חיל האוויר דאז, עידו נחושתן, שגדוד של מערך הנ"מ, ששימש כגדוד טילי כתף מסוג סטינגר, יוסב מגדוד נ"מ טקטי ליחידת ההקמה של מערכת "כיפת ברזל".

טבילת אש
במרץ 2011 הוצבה לראשונה סוללה של היחידה באזור באר שבע. באפריל 2011 הוצבה גם סוללה בשטח אשקלון. במערכת הביטחון הודו כי נותרו עוד מספר שבועות עד לבשלות מבצעית, אך עקב ההסלמה באזור הדרום והלחץ הציבורי הוחלט להקדים את לוחות הזמנים ולהציבה. בצה"ל הדגישו כי בשלבים אלו המערכת תבצע "ניסוי מבצעי", וכי המערכות צפויות לנוע בין אתרים שונים בארץ עד להכשרתן הסופית. באפריל 2011 הצליחה המערכת ליירט לראשונה רקטת גראד שנורתה מרצועת עזה לעבר אשקלון.

בסוף 2011 התרשה התחממות בגזרת הדרום ועשרות רקטות נורו לעבר שטח ישראל. סוללות "כיפת ברזל" משתלבות במהירות בפעילות המבצעית ופעלה להגן על תושבי המדינה מפני ירי של טילים, רקטות ופצצות מרגמה.

במרץ 2012, החל סבב הסלמה אינטנסיבי נוסף: תוך שלושה ימים, יותר מ-100 רקטות נורות על ישראל. סוללות "כיפת ברזל" יירטו עשרות רקטות שהיו אמורות לפגוע בריכוזי אוכלוסייה. שר הביטחון, אהוד ברק, הגיע לאחת הסוללות כדי לשוחח עם הלוחמים: "באתי להגיד לכם תודה".

סוללה חדשה
בחודש מרץ מצטרפת סוללה רביעית של "כיפת ברזל" למערך ההגנה האווירית. לראשונה, עומדת בראש הסוללה מפקדת, סרן רויטל, קצינה ותיקה במערך. "קיוויתי לקבל את התפקיד הזה במשך זמן רב, ואני גאה מאוד שזכיתי בו", היא סיפרה, "להעניק לתושבי ישראל תחושה של ביטחון זו זכות גדולה".

במהלך השנה המערכת נפרסת בחבי הארץ במטרה להכשיר מרחבים רבים לפעילות מבצעית, מהצפון ועד לאילת. בנוסף, המערכת משתדרגת וקולטת גרסה חדשה, דבר שמגדיל את יכולות היירוט של "כיפת ברזל". באותה התקופה גם זוכים מפתחי המערכת בפרס ביטחון ישראל, המוענק על תרומה לבטחונה של המדינה.

מבצע "עמוד ענן"
בנובמבר 2012 פורץ מבצע "עמוד ענן", לאחר שהתקבלה החלטה לשים סוף לירי הרקטות על תושבי הדרום. לצד התקיפות שביצע חיל-האוויר ברצועת עזה, ערי ישראל ספגו מטחי רקטות כבדים. מערכת "כיפת ברזל" יירטה מעל 400 רקטות. לאחר ארבעה ימי ספיגה נחנכה הסוללה החמישית של "כיפת ברזל" שהוצבה להגן על גוש דן שנכנס גם הוא, לראשונה מזה 20 שנה, לכוננות ומצב ספיגה.

בשנת 2013, בחודש אפריל, הוחלט להפוך את הסוללה שהוקמה באישון לילה לסוללה מבצעית מן המניין. על פעילות הסוללה המחודשת הופקדו חיילים חדשים לצד חיילים ותיקים, אשר עברו לשורותיה מהסוללות הקיימות. גם הפעם אישה נבחרה לשמש כמפקדת הסוללה: סרן הדר, קצינה מנוסה מהמערך, אשר הפכה לאישה השנייה שעומדת בראש סוללת כיפת ברזל.