הצצה לקורס-טיס: כיצד מתמודדים עם לחץ?

03.06.2019 | מיכל בן-ארי
מצוינות, עומס, קושי פיזי, חברים לחיים, ופריצת גבולות הם רק חלק מהמאפיינים המרכזיים בקורס-טיס. במשך שלוש שנים חווים החניכים בקורס הצלחות וכישלונות, ומוכשרים למקצועות לוחם צוות-האוויר, תוך כדי מיון כירורגי שנעשה על-ידי צוות מיומן היטב. כתבה ראשונה בסדרה שמספקת הצצה ייחודית אל קורס-טיס

"'שלום, אני מעוניין לחתום וויתור, אני לא רוצה להיות טייס'", אמר תא"ל זיו למפקד הקורס שלו באמצע שלב ה"מתקדם", השלב האחרון בקורס. "אני זיו, אתם מכירים אותי", הוא פותח בשיחה עם חניכיו ממגמת קרב חודשיים לאחר שהחלו את שלב ה"מתקדם". "אני טייס, הייתי מפקד בסיס 'חצרים' ובסיס 'רמון', מפקד טייסת 105 ("העקרב") ומוביל רביעיה מבצעית. באמצע 'מתקדם' הלכתי למפקד הקורס שלי במטרה לחתום וויתור. הוא שאל אותי 'למה?' ועניתי לו שבגלל שאני לא טוב בזה, ואני רגיל להיות טוב בדברים, שאני מעדיף ללכת לסיירת מטכ"ל. הוא אמר לי 'יהיה בסדר, תראה איך יהיה שנה אחרי הקורס. תכונות ההטסה הטבעיות שלך הן באמת קצת פחות טובות, אבל הראש שלך זז, אתה מתחקר והאופי שלך מתאים ללוחם צוות-אוויר'. אני חוויתי קושי בביס"ט, היה לי קשה".


צילום: קורל דביר

לאחר שמשתף תא"ל זיו את החניכים בסיפורו האישי, הוא שואל אותם "למי מתחילה 'להתגנב' התחושה שאולי... הוא לא יהיה טייס?", כולם מרימים את היד. "מה שיפה לראות זה את המבט על הפנים שלהם", הוא ממשיך. "הם מופתעים לראות את זה, כל אחד בטוח שרק עבורו הקצב ב'מתקדם' נהיה מהיר מאוד, והתכנים נהיו מעט מעורפלים. הם חושבים שלכל אחד מחבריהם הכל בא בקלות ופתאום הם מגלים שכולם חווים תחושה דומה". 

איך מתמודדים עם כישלון?
התהיות אותן פוגשים הצוערים גם בשלב האחרון של קורס-הטיס, אינן חסרות כל בסיס. קורס-הטיס, הקורס הארוך בצה"ל, הוא גם בין ההכשרות האינטנסיביות והמאתגרות ביותר. במשך שלוש שנים, חווים החניכים קשיים פיזיים ומנטליים, עומס יום-יומי רב ודרישות גבוהות במיוחד, מבחינה מקצועית חברתית ואישית. לרגעים הרבים של תסכול, לחץ, אי עמידה בקצב הדרוש וכישלון אחר כישלון, יש תפקיד מרכזי בהכשרת לוחמי-צוות האוויר העתידיים. אך יחד עם זאת הם מספקים התמודדות קשה, המעלה לא פעם אצל החניכים את השאלות: "האם אני מתאים לכאן? האם אני טוב מספיק? האם אוכל לסיים את הקורס ולהיות טייס?".


תמונת ארכיון

"ישנה התדמית לפיה לוחמי צוות-האוויר הם מוצלחים מאוד והכל אצלם טוב ושהם לכאורה מלאי אגו", מסביר רס"ן ד', לוחם צוות-אוויר בטייסת 119 ("העטלף") שמפעילה את מטוס ה"סופה" (F-16I), פסיכולוג וראש מדור פסיכולוגיה תעופתית. "אבל אנחנו אנשי צוות-האוויר המנוסים, יכולים גם להיכשל. זה חלק מתהליך ההכשרה ואפילו יש דרך ללמוד מהטעויות האלו ולצמוח מתוכן".

אז איך מתמודדים חניכי הקורס עם כישלון ולחץ בקורס עם דרישות כה גבוהות? עם עומס ואינטנסיביות רבים? כל זאת בעוד שהעיניים נשואות אליהם כמוכשרים להיות לוחמי צוות-האוויר של המחר? יצאנו לביס"ט (בית-הספר לטיסה) לחפש את התשובות אצל מקבלי ההחלטות.


צילום: טייסת הדרכה, ביס"ט

"רגילים להצליח בהכל"
סגן ד' ממגמת קרב עתיד לצעוד על רחבת המסדרים בסוף חודש יוני הקרוב, ולקבל את כנפי הטיס הנחשקות. "בכלל כיוונתי לסיירות", הוא מגלה. "עם כל שלב שעברתי נכנסתי לזה יותר. התחלתי להבין את משמעות התפקיד ולהתחבר למקצוע. הבנתי שאם עברתי אז אני מתאים לפה, ויותר מזה, רוצים שאהיה כאן".

ככל שהרצון להצליח בקורס עולה, כך עולה מפלס הלחץ. הקורס הארוך מפגיש את החניכים עם נקודות ציון רבות שעליהם לעבור, בהן בולטת אחת שמהווה את שיא הקורס - טקס הענקת כנפי הטיסה. "מסדר הכנפיים הוא גורם לחץ מטורף", מדגיש תא"ל (מיל') זיו לוי, טייס-קרב שמשמש היום מדריך-טיסה במילואים במגמת מתקדם קרב בביס"ט. "אתה רוצה להצליח, וגם סבא וסבתא שלך רוצים לראות אותך צועד על רחבת המסדרים, וכל מי שסובב אותך. רוב החניכים בקורס הם אנשים שהיו טובים בילדות, בתנועות הנוער, בבית-הספר. הם רגילים להצליח בהכל, וגם לעשות את זה בהצטיינות. פתאום הם מגיעים לקורס וכשמשהו לא הולך, זה מלחיץ".


צילום: עדי עבו

"הקורס מביא אותך להרבה מצבים שאתה לא פוגש במקום אחר", מתאר סגן ד'. בשלב ה"בסיסי" לדוגמה, עוברים החניכים שבועות קשים במיוחד מבחינה פיזית. "לפני זה לא היה לי בכלל מושג איך אני הולך להתמודד עם זה", הוא נזכר. "החוויה עצמה היא קשוחה, כולם חווים רגעי משבר ואתה רוצה פשוט להתיישב ולהרים ידיים, אבל אתה חייב להמשיך".


צילום: טייסת הדרכה, ביס"ט

הכשרה מנטלית לטייסי-קרב
"כשאנחנו מדברים על לחץ ההקשר המיידי הוא שלילי. אך כשאנחנו מסתכלים על לחץ כמרכיב אחד בתוך רצף שמשפיע על אופן ביצוע משימה, אנחנו רואים שיש נקודה בה הוא לא הורס, אלא להיפך, הוא תורם", מציגה סא"ל ד"ר שירלי גורדון, ראש ענף פסיכולוגיה בחיל-האוויר, ורס"ן ד' מוסיף: "יש הבדל בין להיות מודעים לרגש ולתת לו שישפיע עליך או יפיל אותך, לבין להיות מודעים לרגש ולדעת איך לנהל אותו".

סא"ל ד"ר שירלי יחד עם רס"ן ד' ורס"ן אייל קיימו סדנת הכשרה מנטלית לחניכים ב"מתקדם" קרב. בסדנה, שכללה שבעה מפגשים, ביצעו שיחות אישיות עם החניכים ונתנו כלים יישומיים בהם ניתן להשתמש באוויר ובתחקיר, על מנת לשפר את הביצועים של לוחמי צוות-האוויר העתידיים.


צילום: מייק יודין

רס"ן ד' מכיר מקרוב את התחושות בקוקפיט, ואת הריאיון עמנו קיים בשעות הבוקר, לאחר שבמהלך הלילה הטיס את מטוס ה"סופה" בפעילות מבצעית שביצע מטעם הטייסת, לכן הכלים שהוא נותן כפסיכולוג מקבלים משמעות כפולה. "אם אתה מפחד לפני פעולה מסוימת בטיסה ואין לך את הכלי לשלוט עליו, או את המודעות של איך זה משפיע עליך, אז אתה אומר לעצמך: 'אני צריך לא לפחד, לא לפחד'. והתוצאה של זה רק מעצימה את האירוע", הוא קובע. "אם אתה יודע לומר לעצמך: 'אני מפחד', אני יודע שזה משפיע עליי גם ברמה הפיזיולוגית שהדופק שלי עולה והזיעה מתגברת, וגם ברמה המחשבתית באופן חזרתי והרסני, אז אנחנו יודעים לתת לך את הכלים להשתלט על העניין הגופני ולהנמיך את התופעות, וגם ברמת המחשבה או הדיבור העצמי להשפיע על הסימפטומים של הפחד".

מיון תחת לחץ
קורס-הטיס מזמן המון התמודדויות עם כישלון, הצלחה ולחץ שמתמשך לאורך שלוש שנים. להפוך מאזרח לחייל, מחייל ללוחם ומלוחם לקצין. כל זאת תוך התמודדות עם היבט חברתי אינטנסיבי: האם ניתן לבצע מיון איכותי ואמיתי כשמצויים תחת כל כך הרבה עומס ולחץ מנטלי ופיזי? על השאלה ענה לנו קצין המיון של הביס"ט, פסיכולוג חינוכי בהכשרתו ובעל רקע כקצין לוחם בצבא, רס"ן אייל אילת.


צילום: קורל דביר

"זאת שאלה שאנחנו כל הזמן שואלים", הוא מודה. "המורכבות היא שאם נשאל 'האם הלחץ גרם לחניך להצליח פחות?' אז אנחנו צריכים לענות לעצמנו שמקצוע איש צוות-האוויר והמשימה שהוא נדרש לעשות בקצה דורשים יכולת להתמודדות עם לחץ. חיל-האוויר הוא חיל ביקורתי, וגם בתור לוחם צוות-אוויר וותיק אתה עדיין צריך 'לספק את הסחורה' בכל יום. גם מפקד חיל-האוויר מבצע תחקיר לאחר כל טיסה וכל משימה שהוא עושה".

כגורם משמעותי בתהליך ההכשרה והמיון, רס"ן אייל מציג את הנושא. "במשך שנים היה יותר נוח להסתכל על תכונות מסוימות כתכונות שאו שיש לך או שאין לך. כמו קור רוח, עמידה בלחץ והתמודדות עם כישלון שקשורים בעולם המנטלי. הבנו שאם למישהו יש את הכישרון הטיסתי, וטיסה אנחנו יודעים להדריך בצורה מצוינת, יכול להיות שהחיזוקים שהוא צריך הם דווקא בתחום הרך הזה. עם זאת, הכשרה מנטלית לא מיועדת רק למי שחלש וצריך עזרה. כולם יכולים וצריכים להתחזק בתחום הזה, בטח מי שהולך להתפתח כמפקד".


צילום: קורל דביר

"הגדולה העיקרית של הסדנה להכשרה מנטלית", חושף סגן ד', "היא שהנושא של התחקור הפנימי והתחושות שמעבר לצד הטכני בטיסה נמצאים הרבה יותר בסדר היום שלי. אני יותר מודע, מרגיש יותר בנוח לדבר עם המדריך שלי על איך הרגשתי במהלך הגיחה וגם להתכונן בעצמי לפני. אני מקווה שהסדנה תגיע לשאר הטייסות בביס"ט ובחיל".

יחד עם הקושי אותו חווים החניכים במהלך שלוש השנים של הקורס, הם מסיימים עם סיפוק גדול וגאווה בכך שצלחו את האתגרים המנטליים והפיזיים. "בדיעבד אני מסתכל על האירועים והמצבים שחוויתי במהלך הקורס, ואני מבין שהם פיתחו אותי כבן אדם. אני נזכר בהם ויכול להגיד: 'עברתי את זה'", מסכם סגן ד'. "אתה מגלה את הגבולות החדשים שלך".