לבד באוויר: חניכי "ראשוני" בסולו לילה

20.05.2019 | מיכל בן ארי | צילום: מייק יודין
"רשאי להמריא": ביום שלישי האחרון, בשעות הערב, המריאו צוערי "ראשוני" במגמת קרב מקורס-טיס 181 לטיסת סולו לילה ראשונה ב"עפרוני", ואנחנו ליווינו אותם מהתדריך אל הליין, שמענו אותם בקשר ממגדל הפיקוח והתרגשנו למראה המטוס מתנתק מהמסלול. איך זה מרגיש להטיס מטוס בחסות החשיכה, בפעם הראשונה לגמרי לבד?

סולו - כל האחריות עליך. לבד בקוקפיט וגם באוויר. התרגשות, משקל כבד על הכתפיים, ותחושת עצמאות וסיפוק בליבו של כל צוער בשלב "ראשוני" בקורס-טיס, בו מתבצעת טיסת הסולו הראשונה. עכשיו דמיינו סולו, רק בחושך. לילה, האור היחיד המסייע הוא אור הירח. אי אפשר להסתמך על זוג העיניים וצריך לדאוג שהחושים מחודדים כפליים מאשר בטיסה באור יום, תוך שמירה על ערנות וריכוז ברמת שיא.

"שלב 'ראשוני' הוא קשה, אבל הוא גם אחד מהשלבים הכי כיפיים בקורס", אמר הצוער ב' מקורס 181 רגעים לאחר שנחת מטיסת הלילה הראשונה שלו ללא מדריך בתא הטייס. "אנחנו טסים בין פעמיים לארבע פעמים ביום, מתקדמים מהר בחומר, וכל הזמן חווים אתגרים חדשים". הדרישות בשלב זה הן גבוהות ומהצוערים מצופה להשתפר מטיסה לטיסה ומיום ליום. "נדיר להגיע לתחקור לאחר הטיסה ושאין על מה לדבר. מצב כזה לא קורה", הוא ממשיך. "כל הזמן יש מקומות להשתפר בהם, וזה מה שיוצר עבורנו את עיקר הקושי. יחד עם זאת זה גם מעולה, כי ככה אנחנו מגיעים לכל טיסה עם מטרות ושאיפות, בכל פעם מחדש".

לבד לאור הירח
"טיסת סולו היא חלק מתהליך ההתפתחות של טייס", מדגיש רס"ן א', מפקד טייסת "ראשוני" קרב ולוחם צוות-אוויר בטייסת 106 ("חוד החנית"). "עצמאות, שיפור עצמי ותחושת מסוגלות הם דברים שאי אפשר ללמד רק דרך הדרכה דו-תאית. הטיסות לבד מעצימות את הצוערים וזה הכרחי".

אמנם טיסות הסולו לאור ירח מתקיימות חודשים ספורים לאחר שהחלו החניכים לטוס על ה"עפרוני", אך בשלב הזה הם כבר צברו ניסיון יחסי באוויר הכולל טיסות לילה עם מדריכי הטיסה. "זה באמת נשמע קצת מוזר שחניך ב'ראשוני' יטוס לגמרי לבד, במיוחד בלילה, אחרי זמן מועט בטייסת", מגלה רס"ן א'. "אבל זה מצליח, וזה תמיד מפליא אותנו מחדש. חשוב לנו שהם יעשו את זה ולכן אנחנו מתעקשים לבצע הטיסות האלו".

הצוער ב' מסכים עם דבריו של מפקד הטייסת, עמו טס את טיסת ה"צ'ק סולו" שנעשית זמן קצר לפני ההמראה לבד, והצלחה בה מהווה תנאי הכרחי לסולו. "לדעתי זה נותן לנו המון ובעיקר תורם לביטחון העצמי שלנו כי אנחנו מבינים שביכולתנו להסתדר לבד באוויר", הוא משתף. "זה לא מפחיד מפני שהניסיון הזה בונה אותנו. חשוב שנרגיש את ה'לבד' והסולו תורם לנו יותר מטיסות אחרות כי זה רק אתה מול עצמך. אתה היחיד שיודע מה קורה לך בטיסה ולמה, ואיך אפשר ללמוד מכך".

מדריכי הטיסה אמנם מנוסים בזיהוי הטעויות והסיבה שהן קורות, ויודעים לכוון ולייעץ כיצד להשתפר - אך טיסת הסולו יוצרת ללא ספק חוויה שדורשת מהצוער כנות מירבית מול עצמו ומול מפקדיו. אותה כנות תעזור לו לגדול ולהיות לוחם צוות-אוויר מקצועי, אשר נמצא במגמת השתפרות מתמדת.

בוקר טוב לצוערי "ראשוני" קרב
"בוקר טוב", מקבל את פניי אחד ממדריכי הטיסה בטייסת, וקולט את מבטי המופתע לאור העובדה שהשעה כעת היא 19:00 בערב. "הלילה עוד ארוך", הוא מסביר. "בקרוב ימריאו מכאן יותר מחמש עשרה גיחות, לכן ישנו במשך היום כדי לצבור כוחות". בתדריך שהעביר הצוער א' לחבריו, מזג-האוויר הוגדר נקי וללא עננות, יחד עם רוח קלה שתלווה אותנו לאורך הלילה, ותאורת ירח של 23%.

"אנחנו ממזערים את הסכנות שעלולות להיווצר בסולו לילה על ידי כך שאנחנו טסים בלילה מואר", מסביר רס"ן א'. "הירח מספק תאורה טבעית, ולכן הלילה לא חשוך בצורה מוחלטת, מה שעוזר במניעת ורטיגו ודיסאוריינטציה". עם זאת, טיסה בלילה כרוכה באתגרים אחרים הקשורים בעיקר לאיזור המסלול כמו נחיתה לא טובה בגלל הקושי לראות את המסלול מתקרב, בנוסף לחשש שבעת הנחיתה הצוער יירד מהמסלול, כי אור הפנסים והתאורה מקשה על הראייה.

עצמאות, בטיחות, רמה
כיצד מוודאים מדריכי הטייסת כי הצוער אכן מוכן ברמה מספקת להטיס את המטוס לגמרי לבד? "אני מצפה מהמדריכים שישמרו על הצוערים. שייראו שדבר לא משתבש ושהכל תקין. לאחר מכן, אני מצפה מהם לאשר את הצוערים לטוס סולו, אך ורק אם הם באמת מוכנים ועושים את הגיחה כמו שצריך", חושף רס"ן א. "מהצוערים, אני מצפה להפגין רמה טובה ולהראות שהם מוכנים לסולו. 'עצמאות, בטיחות, רמה' היא סיסמה שאנחנו אומרים תמיד בכל הקשור לטיסת סולו".

"בטיחות, כי קודם כל הטיסה צריכה לעבור בצורה טובה ובטוחה. עצמאות, מכיוון שהצוער צריך להיות עצמאי לחלוטין ובמהלך הצ'ק לפעול כאילו איני נמצא מאחוריו ולא לשאול אותי שאלות או להתייעץ איתי", ממשיך רס"ן א'. "ורמה, הגיחה לא צריכה להיות בעלת ציון עשר, אבל כן ברמה טובה ומדויקת. הצוער יודע שאני שם בצ'ק ושאם צריך אני אתערב, אבל לי חשוב לתת לו להרגיש לבד לצורך המשימה".

כוכבים מעל שמי חצרים
"יש לי הרבה אחריות, אבל אני לא חושש", מסביר רס"ן א'. "אני סומך על המדריכים שלי שמאשרים לצוער לצאת לטיסת סולו, ובנוסף אני דואג לטוס עם כל אחד מהצוערים ויודע שהם מוכנים. אם נחשוש, לא נטוס". לאחר צ'ק הסולו של הצוער ב' יחד עם מפקד הטייסת, מיהר רס"ן א' אל מגדל הפיקוח - משם ישקיף על צועריו מקרוב, ייתן להם אישור המראה וידבר איתם בקשר במהלך הגיחה לצורך בקרה.

"ארבע, אפס, אפס, רשאי להמריא", הוא אומר בקשר, ואני מתרגשת כאילו זו אני שם בתא הטייס. הצוער ב' מתחיל להסיע את העפרוני לאורך המסלול, מאיץ, מנתק את הגלגלים וממריא מעלה. באותו הרגע מטוסו הופך למעין כוכב מנצנץ שניתן לראות ממגדל הפיקוח ב-360 מעלות. בזה אחר זה ממריאים הצוערים, מבצעים הקפה מעל בסיס חצרים ונוחתים. את תחושת ההתרגשות והעצמאות ניתן להרגיש אפילו במגדל. "התחושה היא מיוחדת מאוד", משתף הצוער ב'. "כיף לדעת שסומכים עליך ושיש לך את האחריות הזו, ולדעתי אין דבר שמשתווה לתחושה של לעלות לבד לאוויר".