מפקדי צה"ל במסע על אדמת פולין

01.05.2019 | קרדיט: סגן דנה כדורי | סייעה בהכנת הכתבה: דור פלקוביץ
בכל שנה יוצאות משלחות צה"ל לפולין ומבקרות באתרים שלפני יותר משבעה עשורים פעלו כמחנות ריכוז, כמחנות עבודה וכמחנות השמדה. סגן דנה כדורי ממערך ההגנה האווירית, שהשתתפה במשלחת, מספרת על התחושות, הרגעים המשמעותיים והתובנות שהעלה בה המסע על אדמת פולין

ביום השואה כולנו עומדים כאחד לזכר האסון שפקד את עמנו לפני יותר משבעה עשורים, ומוודאים שלא יישכח, שלא יישכח זכר הנרצחים מלבנו לעולם. השנה נושא זה היה לי מוחשי מתמיד. כסגנית מפקד סוללה, טרם התחלתי בהקמת סוללת "כיפת ברזל", נפלה בחלקי הזכות לצאת למסע במסגרת משלחת צה"ל לפולין.


צילום: מור צידון

המשלחת כללה קצינים, נגדים, אזרחים עובדי צה"ל ונציגי משפחות שכולות - פסיפס אנושי המייצג את צה"ל ואת החברה הישראלית. יצאנו למסע איש איש לעצמו וחזרנו כמשלחת מלוכדת, רקמה אנושית אחת. יחד הצטערנו על הריק שנותר, בכינו על הקורבנות, כאבנו את כאב השורדים והתפעלנו מאין ספור מעשי הגבורה. ביקרנו במקומות רבים, נוכחנו מקרוב בזוועות ושמענו אודות התלאות שידעו בני עמנו.


תמונה באדיבות המרואיינת

יער לופוחובה. עיניי נישאו לשמיים מבעד צמרות העצים וחשבתי לעצמי שהעשבים גדלים מבכי המלאכים. בורות הירי, שבהם נטמנו ילדים נראו כפתח הגהנום של מטה מול שערי השמיים של מעלה. אנו כמשלחת צעדנו לצלילי החצוצרה בכניסה ליער ונשימתנו נעצרת כי אנו דורכים על אדמה שטבולה בדם עמנו.

ואיך אפשר שלא לחשוב על עצמי, דנה כדורי, על הזכות שניתנה לי להיוולד במדינת ישראל, לגדול ככל הילדים ולהגשים את שאיפותיי, לסיים לימודים, להתגייס כלוחמת, לשרת כקצינה בצבא ההגנה לישראל, ולשאול: האומנם? ובכן, אני מבינה שזה ממש לא מובן מאליו.


צילום: מור צידון

בקרקוב ראינו את מעשי חסידי אומות העולם שם לימדו אותנו לזכור את הטוב האנושי שטמון בכל אדם. שם קיבלנו עדות מפי סא"ל (מיל') טיבי רם על חלומו להיות חייל ושבזכות אמונה, ביטחון עצמי, ונחישות הצליח לשרוד את הנורא מכול ולהגשים את חלומו. הבנתי מאותו אדם כל כך יקר ואצילי שהזיכרון לא נועד לעצבות אלא למהות!


סגן כדורי עם סא"ל (מיל') טיבי רם | תמונה באדיבות המרואיינת

בעיירה טיקוצ'ין, עיירה כפרית קטנה ויפיפייה, ניצב מבנה בית כנסת שעל כל קירותיו פסוקים מהתנ"ך. שם כמשלחת אחת חווינו רגש משותף. כעם אחד מחזיקים ספר תורה בגאווה לצלילי השופר - אנו מפקדי צה"ל, לובשי המדים, גאים בעם שלנו ושמחים להמשיך את עברו.

במסע הזה, כומתות אדומות, ירוקות וכחולות פגשו זו את זו ועברו בין מחנות ובין חומות, מביטות אל ההר ואל העומדים, ומבטיחות להעיד. לזכור ולא לשכוח. הבנו שמוטלת עלינו אחריות גדולה להמשיך ולהיות הקול של הקורבנות! לא אבדה תקוותנו, בחסד הביאנו האל מאדמת ישראל להתייצב כעדים במדים. אנחנו הקול שלהם.


צילום: מור צידון