כיצד נערך חה"א למעבר לשעון קיץ?

28.03.2019 | אילי פארי
הלילה יזיזו תושבי ישראל את שעוניהם שעה אחת קדימה. למעבר בין שעון חורף וקיץ שקורה פעמיים בשנה - ובכלל למימד הזמן - יש משמעות גדולה עבור מערכות מרכזיות בחיל. כיצד משפיעה הזזת מחוגי השעון על פעילותו של חיל-האוויר?

ליבם של כלל תושבי מדינת ישראל, או לפחות של רובם, מתמלא בנחת ביום חילופי השעונים. אנשים שעובדים מסביב לשעון יזכו לראות מחלונם את השמש עד השעה שש ואף אחריה, והחיסרון בשעת השינה שנפסיד ביום החילוף יביא עמו שלל פיצויים ויתרונות, אותם יזכיר לנו הקיץ שבפתח. בחיל-האוויר המעבר בין שעוני החורף והקיץ, שמתבצע על פי חוקי המדינה, מהווה אירוע משמעותי שמשפיע על מערכות קריטיות בחיל-האוויר ובצה"ל כולו, וחייב להיות חלק ומסונכרן. על כן, מידי שנה מתפרסמת פקודה המנחה את אנשי המטה והשדה כיצד להתמודד עם החילוף כהלכה.


תמונת ארכיון

פועלים מסביב לשעון
"בחיל-האוויר המערכות שלנו מתבססות על זמן, כאשר יש מערכות שמתעדכנות אוטומטית ויש כאלו שמתעדכנות ידנית בלבד", תיאר סרן ע', קצין מדור בענף לוחמת רשת שאחראי על חילופי השעונים. "המעבר הוא אירוע של ממש בו אנחנו מסנכרנים באופן מסודר את כל הגורמים בחיל, וכך מבטיחים שחילופי השעון יעברו בצורה חלקה".

אנשי מדור תשתיות, ניווט וזמן במטה חיל-האוויר פועלים מסביב לשעון, תרתי משמע, על מנת לדאוג למעברים חלקים במסגרת "אירועי זמן". "במדור אנחנו עוסקים בכל מה שקשור לזמן, שהוא משתנה שנלקח ממערכות ניווט ו-GPS", הסביר סגן עמית מזרחי, קצין מדור תשתיות, ניווט וזמן. "לא רבים יודעים, אבל מערכות GPS הן אחד מהמקורות היחידים שקיימים לזמן. רוב האנשים חושבים שהמערכות הן מקור לניווט בלבד, אבל כחלק מפתירת הפרמטרים של מיקום - אורך, רוחב וגובה, נפתר ומסופק גם פרמטר הזמן".


תמונת ארכיון

כל שניה חשובה
במעבר בין שעון החורף לשעון הקיץ 'אובדת' שעה שלמה, והצורך בפיקוח ברור: בחיל-האוויר יש צורך בשמישות מתמדת של כלל המערכות הלוקחות חלק בפעילות המבצעית ובשמירה על הביטחון השוטף, ובחיל לא יכולים להפסיק אף לא לשעה אחת. אך מה לגבי אירוע זמן בו אובדת שניה אחת בודדה?

אירועי הדקה המעוברת (Leap Second) מתקיימים כל 500 ימים לערך, ובהם מתווספת שניה אחת שלמה לדקה האחרונה ביממה. הלכה למעשה, במקום לראות בשעונים את השעה 23:59:59 ואחריה חצות, מראים השעונים את השעה 23:59:60, ואחריה חצות. "ישנן מספר מערכות זמן עולמיות, כאשר המרכזית בהן היא מערכת ה-UTC (Coordinated Universal Time) - זמן אוניברסלי מתואם שמהווה בסיס לכל המערכות שצורכות זמן לשימוש מבצעי", הסביר סגן עמית. את זמן ה-UTC כולנו מכירים מנסיעות לחו"ל לדוגמא - כאשר נפתח את מדריך הטיולים של צרפת, נראה כי כתוב שאזור הזמן הוא UTC+1, וכך גם כאשר נשוטט בוויקיפדיה בחיפוש אחר ארצות או ערים שונות.


תמונת ארכיון

"מערכת ה-UTC מורכבת משתי מערכות זמן נפרדות. הראשונה, שעון ה-TAI (International Atomic Time), זמן אטומי עולמי אשר באמצעות תנודות של אטום הצזיום נקבע התדר המדויק בו השעונים שלנו יעבדו. המערכת השניה הינה שעון ה-UT1 (Universal Time), זמן אוניברסלי המוכר גם כזמן אסטרונומי, הקובע את היממות על פי השקיעות והזריחות", תיאר סגן עמית. "בגלל שתנועת סיבוב כדור הארץ סביב עצמו הולכת ומאטה את עצמה נוצר מצב בו השעון האוניברסלי הולך ומאחר ביחס לשעון האטומי, ובכל יום מתארכות היממות שלנו בשתי אלפיות השנייה".

בסופו של דבר, בכל 500 ימים נוצר פער של שניה אחת שלמה, דבר קריטי בחיל-האוויר, שמערכותיו כאמור מתבססות על סנכרון בין זמנים. פער של שניה אחת עלולה ליצור פער של יממה שלמה, שתיצור פגיעה קשה ביכולות החיל. "הסיכון בהחלט גדול, אבל לאחרונה עשינו במדור עבודה מאוד מאומצת על מנת לצלוח את הדקות המעוברות ללא פגע", העיד סגן עמית. "עבדנו מול תעשיות שחקרו את הנושא ובחנו כיצד השנייה שמתווספת משפיעה על החימוש המונחה ואיך שומרים על הפעילות המבצעית במהלך האירוע, ובסופו של דבר הצלחנו להתמודד בחיל-האוויר עם הדקות המעוברות בצורה מצוינת".