כך זה נראה: מסוקים מתדלקים באוויר

25.02.2019 | אילי פארי ודור פלקוביץ
מחוץ לגבולות המדינה, במקומות רחוקים ומסוכנים, מבצע מערך המסוקים רבות ממשימותיו. על מנת שיבצע אותן כהלכה, עליו להכפיל את כוחו ולהיעזר במטוסי תדלוק שיאפשרו לו לפעול ביעדים רחוקים. אך כל זה נעשה מורכב כשבמסוק נמצאים עשרות לוחמים וציוד רב. כיצד מסוקים מתדלקים באוויר?

רבות דובר על תדלוק אווירי של מטוסי קרב. אלו מגיעים הרחק ומבצעים משימות שהשתיקה יפה להם. שיתוף הפעולה הצמוד בין מטוסי הקרב הקטנים והחמקמקים המקבלים תוך כדי תעופה דלק ממטוס ה"ראם" (בואינג 707) מרשים בכל פעם מחדש. הצילומים האוויריים מהתדלוק בלתי נשכחים, אבל האם ידעתם שגם מסוקים מבצעים את אותו ריקוד אווירי משותף?

"מערך ה'יסעור' (CH-53) מוגדר כמערך המבצע משימות בטווחים רחוקים. על חלקן, כמו אימונים בים התיכון וביוון, מותר לדבר, ועל חלקן אסור להרחיב", מציג רס"ן ד', טייסת בטייסת 118 ("דורסי הלילה") המפעילה את מסוק ה"יסעור". "ל'יסעור' יש זמן טיסה כפול בהשוואה ל'ינשוף' (בלק הוק), שותפו למערך המסע"ר (מסוקי סער). בנוסף לכך תא המטען הגדול שלנו מייצר יכולות מבצעיות רבות. כמערך כזה משימתנו להגיע כמה שיותר רחוק כשבטן המסוק מכילה עשרות לוחמים, כלי-רכב או ציוד".


צילום: ניר בן יוסף

התנגשות מבוקרת
את פעולת התדלוק עצמה במסוקי ה"יסעור", מבצעת טייסת 131 ("אבירי הציפור הצהובה"), המפעילה את מטוסי ה"קרנף" (הרקולס C-130HI). על מנת לבצע את משימה זו, על מטוס ה"קרנף" להאט את מהירותו ולהתאימה למהירותו של מסוק ה"יסעור", ובצורה הזו יכולים השניים לחבור אחד לשני.

"עלינו לבצע את המשימה בבטיחות המרבית, שכן שני כלי-הטיס נפגשים באותו הגובה וצריך לדאוג שלא יתנגשו", מתארת סרן א', לוחמת צוות-אוויר בטייסת. "לעיתים אף צריך לבצע את המשימה בצורה חשאית ולכן אנו משתמשים במערכות שונות. במתאר מבצעי, המטוס נושא משקל רב ולמרות זאת צריך לשמור על מהירות נמוכה יחסית, ולהצליח לבצע את פעולת התדלוק. לפעמים אנו מוזנקים למשימה כשלא תמיד מתכננים אותה, וצריך לדעת להתמודד בזמן אמת ובפרקי זמן קצרים עם כל תקלה שיכולה להתרחש, כדי שהעברת הדלק לא תיפגע".


תמונת ארכיון

התדלוק האווירי נחלק לשלושה שלבים: החבירה הראשונית של ה"יסעור" ל"קרנף" בו נקבעת נקודת מפגש בין כלי-הטיס, השלב השני הינו החבירה זה לזה - מהרגע שהמתדלק והמתודלק מזהים אחד את השני עליהם להתחיל להתקרב לנקודת הכניסה ולהתחבר. השלב שלישי והאחרון הוא להתנתק ולהמשיך בטיסה. "שלב ההתחברות הוא השלב הקשה ביותר כי בפועל אנחנו מייצרים התנגשות מבוקרת בין שני כלי-טיס", מסביר רס"ן ד'. "גם לאחר שבוצע החיבור השלב הקשה אינו נגמר כי כל עוד אנחנו מקבלים דלק עלינו להיות מדויקים מאוד ולשמור על המרחק בין כלי-הטיס, אחרת עלולה להיווצר התנגשות. לאחר מכן אנחנו מתכננים את המשך הפעילות במסוק ובמבנה, וממשיכים הלאה".

הקברניט הוא זה שמטיס ומתחבר לצינור התדלוק. בקשר יש עומס גדול מאוד כי מתקיים שיח עם צוות ה"קרנף", עם הצוות במסוק ועם הצוותים של שאר המסוקים במבנה בנוגע לביצוע המשימה. לכן טייס המשנה אמון על הבטיחות, על תחום התעבורה ועל ניהול האירוע.

 
תמונת ארכיון

שעות רבות באוויר
כיצד לומדים לבצע את התדלוק, שהוא הכרחי בכל גיחה ארוכה אך מהווה אתגר לא פשוט עבור טייסים צעירים? התשובה היא שעות רבות במסוק. "אנחנו מבצעים טיסה עם מדריך תדלוק שהוא טייס מנוסה אשר חווה תדלוקים רבים, והטיסה עצמה מתנהלת כמו כל טיסת הדרכה, רק שזו מתמקדת בתדלוק", מסביר רס"ן ד'. "המדריך מסביר לחניך מה הוא נדרש לעשות, ואת חשיבותה של עבודת הצוות. הסיבה שיש מדריך במטוס היא שמדובר במתאר קיצון, וישנה אוכלוסיית מדריכים בטייסת שמדריכים בעיקר למתארי קיצון של טיסה באבק ותדלוק אווירי. כאשר לוחמים רבים נמצאים בתא המטען המסוק כבד יותר באופן אוטומטי, ואנחנו משתדלים להיות עדינים יותר. לא נערבל את אנשי המסוק ואנחנו לא רוצים לעשות נזק למטוס או לציוד וזה מעלה את רמת הקושי. מטרתנו היא לבצע את התדלוק ולהחזיר את כולם בשלום".