כיצד מתנהל בסיס בלחימה?

17.02.2019 | מיכל בן-ארי ואילי פארי | צילומים: מייק יודין
אזעקות עולות ויורדות ועשרות מטוסי קרב בשמיים: בימים האחרונים תרגלו בבסיסי חיל-האוויר תרחישי לחימה עצימים שכללו מטחי טילים והתמודדות עם מתקפות סייבר עוינות. כך נראה בסיס בלחימה

בימים האחרונים תורגלה לחימה של ממש בכמה מהבסיסים הגדולים והמרכזיים בחיל-האוויר. אזעקות עולות ויורדות נשמעו בבסיס רמון, כריזות על מתקפת טילים בבסיס תל-נוף, ובבסיס עובדה תרגלו מאות חניכים בקורסי ההכשרה כניסה למרחב המוגן בעת הישמע אזעקת "צבע אדום". כל אותה העת, עשרות גיחות של מטוסי קרב, מסוקים וכטמ"מים (כלי-טיס מאוישים מרחוק) יצאו מהבסיסים השונים על מנת לבצע משימות התקפיות והגנתיות. במקביל, אספקת המים נקטעה והאוכל שסופק היה בסיסי ביותר, שלא לדבר על חשמל, מערכות קשר ותקינות מסלולי הטיסה שנפגעו גם הם. כך נראה בסיס שמתרגל לחימה. 

"תרגילים מסוג זה מתבצעים לשנה בכל בסיסי החיל. מטרתם לאמן את אנשי הבסיס במצבים השונים שבין שגרה לחירום ולהכין את הבסיס לפעילות בלחימה", מציג סא"ל ע', מפקד טייסת תעופה בבסיס תל-נוף ומנהל הלחימה בבסיס. "התרגיל אינו מאמן את החיל כמערכת כוללת אלא מתמקד בבסיס ובאנשיו, תוך התייחסות לשתי סוגיות עיקריות: חלקו מתרגל את היחידות הקרקעיות בתפקוד תחת ספיגת טילים וחלקו מתמקד בתרגול אווירי. כך נוצר אימון איכותי ביותר עבור האנשים בקצה - הלוחמים, אנשי צוות-האוויר, הטכנאים ואנשי הגפים הקרקעיים".

אין חשמל, אין מים
בשגרה ובחירום נשען חיל-האוויר על שתי רגליים: העליונות האווירית בשמים והרציפות התפקודית בבסיסים. הרציפות התפקודית מתבטאת בכל מה שיכול להיפגע בבסיס על-ידי האויב, מהאמצעים הפיזיים ועד לתחום הסייבר - הכל צריך להיות מטופל במהירות האפשרית.

"טייסות הבסיס בנויות בצורה אורגנית - יש בהן גף טכני, גף טיסה וגף שלישות, כך שבשגרה הן יודעות לפעול באופן עצמאי", מסביר סא"ל ע'. "בשעת חירום אנחנו רוצים שמפקדי הטייסות ואנשיהם יהיו מרוכזים בביצוע המשימות המבצעיות וכאן מקומו של הבסיס בא לידי ביטוי. עלינו לספק להם את כל הנדרש כדי שיוכלו להמשיך להוציא גיחות בזמן, החל מחשמל, חימוש מערכות, מוכנות מסלולי טיסה, אוכל ומים. אם נפל טיל על המסלול אנחנו צריכים לדעת כיצד להמריא ממסלולים חלקיים וחלופיים, ובאותו הזמן לתקן את המסלול במהרה. באימון תרגלנו במשך מספר ימים את הרציפות התפקודית של הבסיס ובחנו את התמודדות היחידות במצבי קיצון".

במהלך האימון תרגלנו אירוע בו נופל טיל באחת הטייסות, כאשר חלק מכוח האדם נפגע ויש להמשיך ולתפקד כטייסת. "במצב כזה גם תשתיות נפגעות ויש לקבל החלטות מהירות בזמן אמת. במידת הצורך, יפרסו הטייסות פיזית למקומות אחרים כדי להבטיח זאת", מתאר סגן ע', טייס מטייסת 113 ("הצרעה") המפעילה מסוקי קרב מסוג "שרף" (אפאצ'י לונגבאו). "יש משמעות גדולה לכך שכל האנשים שלוקחים חלק באימון ירגישו שהוא מדמה מצבים מציאותיים. כשמפילים את מערכת התקשורת המבצעית בטייסת, מכבים את כל האורות ומוציאים מהאימון אנשים פצועים, הטייסת נראית שונה לחלוטין. כשטסים מול טייסת 115 ("הדרקון המעופף") שמפעילה את מטוסי ה"ברק" (F-16C/D) ומבצעת ביום אויב, אפשר לדמות עבור לוחמי צוות-האוויר לחימה בצורה הטובה ביותר".

אימון לחוסר וודאות
בלחימה כמו בלחימה קיים אלמנט משמעותי של חוסר וודאות. "ביום-יום אנו מייצרים לעצמנו את האימון בטייסת והאימון היא הזדמנות עבורנו לתרגל התמודדות בחוסר וודאות. אנחנו לא יודעים מה יקרה בכל רגע נתון והאימון מתבצע כמו בלחימה: מטה חיל-האוויר מעביר פקודה מבצעית שעל פיה אנחנו צריכים להכין את מתארי הטיסה, לבנות את התקיפה ולהוציא אותה לפועל תוך זמן קצר, ללא הכנה מוקדמת", מעיד רס"ן ר', סגן מפקד טייסת 201 ("האחת"), המפעילה את מטוס ה"סופה" (F-16I).

"בשעת חירום חלק מהלחימה תתרחש בעורף, כשבסיסי חיל-האוויר הם בין המטרות של אויבנו", מוסיף סא"ל ע'. "אנחנו צריכים להכין אנשים שאינם לוחמים לפעול תחת ספיגת טילים, ולאמן אותם להמשיך לתפקד כשנופלים טילים בבסיס וכשאנשים בסביבה נפצעים. במהלך האימון אנחנו לוקחים לכל החיילים את הטלפונים, ומוציאים את אנשי הבסיס מאזור הנוחות שלהם. זה מהווה גם אימון מעולה למפקדים שלומדים כיצד להתנהל בחירום".

חשוב לזכור שמטרת התרגיל היא להכין את אנשי הבסיסים והיחידות ללחימה עצימה, בכל גזרה שהיא. "ללא ספק אנחנו מוכנים לאירועים עמם התמודדנו בתרגיל", קובע רס"ן ר'. "אנו נדרשים להיות מוכנים תמיד למלחמה. אנחנו ערוכים לכל משימה בין אם מדובר בתרגיל ובין אם מדובר באירוע מבצעי שעשוי להפתיע אותנו".