ביום ובלילה: "רעמים" ו"סופות" באימון לילי

05.02.2019 | מיכל בן-ארי ונופר בליט
ישנים ביום, תוקפים בלילה: מטוסי הקרב של חיל-האוויר ערוכים להמראה בכל עת. ומה באשר ללוחמי צוות-האוויר? הצטרפנו לאימון לילי בטייסות ה"רעם" (F-15I) וה"סופה" (F-16I), ושמענו ממקור ראשון כיצד זה מרגיש לטוס בחושך ואיך הטכנולוגיה מסייעת לטייס שלא רואה דבר

טייסי הקרב של חיל-האוויר מוכנים לטוס בכל רגע, גם בשעות הלילה המאוחרות, ומרבית מגיחות התקיפה של חיל-האוויר בשגרה מתבצעות בחשיכה. הטיסה בלילה מספקת ללוחמי צוות-האוויר יתרון משמעותי במשימותיהם, מתקיפות מדויקות ועד לאיסוף מודיעין. הן מצמצמות את סיכוי הפגיעה בבלתי מעורבים ומקטינות את הסיכון לצוות המשימה.

בשבועות האחרונים היו מסלולי ההמראה בבסיסים חצרים ורמון פעילים יותר מתמיד בשעות החשיכה. הסיבה: אימון לילה למערך הקרב אותו הובילה טייסת 69 ("הפטישים") המפעילה את מטוס ה"רעם" (F-15I) ובו השתתפו גם טייסות ה"סופה" (F-16I) בחיל. האימון נועד לתרגל את יסודות הטיסה בלילה בגבהים שונים, לחדד את היכולות המבצעיות של הצוותים ולשפר את שיתוף הפעולה עם מערך הבקרה בטיסה מסוג זה.


צילום: אביחי סוחר

המשתתפים טסו בשעות החשיכה ותרגלו מתארים מגוונים באזורים שונים ברחבי הארץ. באימון מסוג זה מגיעים למרחב האווירי מבנים של רביעיות מטוסים לפי סדר מסוים. כך למשל, מגיע מבנה של מטוסי "רעם" מטייסת 69 ולאחר מספר דקות מגיע מבנה מטוסי "סופה" מטייסת 201 ("האחת"). "הפעם תרגלנו טיסה בגובה נמוך וטיסה בגובה רב", מסביר סגן ד', מוביל האימון בטייסת 69. "הטיסה בגובה רב עסקה באירוע ביטחוני מתפרץ בו תרגלנו סיוע מהיר לכוחות בגזרה. האימון בגובה נמוך עסק ביסודות הטיסה הלילית, בתקיפה ובמתארים שלוקחים את הצוותים הטסים לקצה".

במהלך שבוע הלילה משתנה גם לוח הזמנים בטייסת. "פתיחת היום נעשית מאוחר מהרגיל, וכך גם התדריך היומי לטיסות ותדריכי המבנה", מתאר סגן ד' וסגן ב', טייס מטייסת 253 ("הנגב") המפעילה את מטוס ה"סופה", מוסיף: "אצלנו בטייסת מקפידים במיוחד על ארוחת לילה לפני הגיחה. בנוסף, אם אנחנו טסים ביום ובלילה אז יש חובה על כלל המשתתפים לישון בין גיחה לגיחה במשך שעתיים לפחות".


תמונת ארכיון

כשמזג-האוויר מפתיע
כמו כל משימה שחיל-האוויר מבצע, גם כאן מערך הבקרה לוקח חלק משמעותי. "התפקיד שלנו הוא לנהל את המרחב האווירי באימון", מספר סגן א', סגן מפקד גף תעבורה ביב"א (יחידת בקרה אזורית). "עלינו לקחת בחשבון אימונים אחרים שמתקיימים במקביל ברחבי הארץ ופעילות מבצעית בלתי פוסקת. כמו כן, מזג-האוויר יכול להשתנות בכל רגע ואין לנו שליטה על כך. הטיסות בלילה, בשילוב עם תנאי מזג-אוויר מורכבים, הכינו אותנו בצורה טובה יותר ללחימה אווירית בזמן אמת. לא משנה כמה נתכנן מראש וניערך בהתאם, ברגע שמפתיע אותך מזג-אוויר חריג הכל משתנה ואתה חייב לדעת להגיב לשינויים במידיות".

"הבקרה האווירית נעשית במשותף לכלל הטייסות המשתתפות באימון, כשהבקר הוא איש הקשר של הטייסות באוויר ואחראי על ניהול מתאר הטיסה. יש לוח זמנים מסודר מאוד שקובע באיזו דקה כל טייסת צריכה להמריא ובאיזו דקה היא נכנסת למרחב האימון", מסביר סגן ד'. "זה אימון מלא עבור הטייסות, אך לא פחות מכך עבור הבקר".


צילום: אביחי סוחר

מזג-האוויר החורפי לא אתגר רק את אנשי מערך הבקרה. "מזג-האוויר המעניין הוסיף קושי ואתגר לאימון", מודה סגן ד'. "נדרשנו לבחון איפה כדאי לטוס ובאילו גבהים. צריך לחשוב על מקרים ותגובות ועל דרכי התמודדות עם אירועים פתאומיים. אם אני מגיע לאזור של מטרה ויש שם עננים, איך אני תוקף? הפתרונות במהלך האימון הוכיחו את עצמם, התוצאות היו טובות וההתמודדות עם מזג-האוויר חידדה אותנו מאוד".

חכמים בלילה
הלילה מביא עמו אתגרים חדשים, איתם טייסי החיל לומדים להתמודד. מלבד שיבוש שעות השינה, עליהם להתרגל להביט על סביבתם במכשירים לראיית לילה, ואפילו המראות ונחיתות לא מתבצעות כנהוג בחשיכה. לכן נערכות בדיקות מקדימות בטרם טיסה לילית ונעשית בקרה תמידית בקוקפיט. בנוסף, בשעות הלילה, במקום להסתכל החוצה, מסתמכים לוחמי צוות-האוויר על האמצעים הטכנולוגיים שבתוך הקוקפיט. "מה שביום אני עושה בעצמי על סמך הראייה, מחשבים עושים בלילה באופן אוטומטי", מדגים סגן ד'.


צילום: ניר בן-יוסף

הטכנולוגיה והאמצעים העומדים לרשות מערך הקרב של חיל-האוויר בעידן המודרני מאפשרים את ריבוי תקיפות הלילה בתדירות שלא התאפשרה בעבר. כיום הטייסים והנווטים יכולים לטוס בתנאי אל-ראות, בהם כמעט לא ניתן לראות את המטרה בעיניים, כמו במהלך טיסה בתוך ענן או סופת חול גדולה. במטוסי הקרב קיימים אמצעים טכנולוגיים מתקדמים המאפשרים טיסה בכל שעה ודקה, ביניהם מערכת אשר ממפה את פני השטח ומאפשרת טיסה בגובה נמוך תוך דילוג על מכשולים באופן אוטומטי. בנוסף, משתמשים לוחמי צוות-האוויר ב"ז'ורנל" - משקפת לראיית לילה הממוקמת על קסדת הטייס ומבהירה את התמונה שהוא רואה באמצעות אור הכוכבים והירח.

אך טיסות לילה טומנות בחובן גם סכנות. תופעות של וורטיגו נפוצות הרבה יותר בטיסות לילה בגלל החושך המקיף את המטוס מכל צדדיו. מצב וורטיגו, המתבטא באובדן אוריינטציה בעודך טס באוויר, יכול להביא למצבים הרסניים בהם הטייס צולל אל הקרקע בזמן שנדמה לו שהוא ממריא. "עקרונות הטיסה בלילה הם אותם עקרונות של טיסה ביום, אבל אנחנו נוקטים משנה זהירות", מפרטת סגן ש', מובילת התרגיל בטייסת 107 ("אבירי הזנב הכתום") המפעילה את מטוס ה"סופה". "אסור להוריד את אף המטוס נמוך מדי או לפנות בצורה חדה מדי כדי לא ליצור מצב של ורטיגו בו איש צוות-האוויר מאבד את התמצאותו במרחב".


תמונת ארכיון

למרות הקשיים שמביא עמו הלילה, סגן ב' מדגיש כי אנשי מערך הקרב ערוכים לביצוע משימות מבצעיות בעלטה. "לחיל-האוויר חשוב לשמור על כשירות לילה מפני שפעילות מבצעית רבה מתרחשת בשעות הללו בגזרות השונות. הטיסה בלילה נראית אחרת לגמרי מאשר באור יום, ולכן אנחנו מתאמנים על כך הרבה. הכל הרבה יותר קשה בלילה, תנאי התאורה משתנים ובהתאם לכך גם תנאי הטיסה. עם זאת, אנחנו סומכים על מכשירי המטוס גם כשהחושים הטבעיים שלנו פחות מחודדים, ועל אף שתקלות במערכות תמיד עלולות לקרות - אני סומך תמיד על המטוס שלי שיעבוד כמו שצריך".