מה שאלו בוגרי קורס-הטיס את מח"א?

25.12.2018 | נופר בליט
סליחה על השאלה: שעות לאחר שקיבלו את דרגות הסגן ורגע לפני שיענדו את כנפי הטיס, נפגשו בוגרי קורס 177 עם מפקד חיל-האוויר וזכו לשאול אותו את השאלות שמעסיקות אותם עם הפיכתם ללוחמי צוות-אוויר. התשובות בכתבה שלפניכם

שעות ספורות לאחר שקיבלו את דרגות הקצונה, התכנסו בוגרי קורס-טיס 177 לערב מרגש בראשות מפקד חיל-האוויר, אלוף עמיקם נורקין, ובנוכחות תא"ל אביעד דגן, מפקד בסיס חצרים, ואל"ם י', מפקד בית-הספר לטיסה. כל בוגר הציג את עצמו בפני מפקד חיל-האוויר וקיבל הזדמנות לשאול אותו את השאלה שהכי מעניינות אותו עם הפיכתו ללוחם צוות-אוויר.

טרם הצגת השאלות, סקר מפקד חיל-האוויר את המציאות הביטחונית בגזרות השונות ואת האתגרים עמם מתמודד חיל-האוויר. "אני רוצה לתת לכם פרספקטיבה רחבה יותר ולהוציא אתכם מהראש של בית-הספר לטיסה אל העולם שאתם צפויים לפגוש בהמשך המסלול שלכם", הסביר אלוף נורקין. "מה שמאפיין את האזור אליו אתם עומדים להיכנס הוא השתנות. ההתרחשויות הגלובאליות והשינויים במזרח התיכון משפיעים עלינו, וגם השינויים בחברה הישראלית מקרינים עלינו כצבא העם. זה מציב בפנינו הזדמנויות רבות כמו גם סיכונים רבים. אם נפעל ונבצע את הדברים בצורה הנכונה, אנחנו רק נלך ונתעצם".


צילום: בית-הספר לטיסה

במהלך הערב זכו הבוגרים לשאול את מפקד חיל-האוויר את שאלותיהם הנבחרות ולשמוע ממנו על הנושאים שמעסיקים אותם עם כניסתם לטייסות המבצעיות בחיל. אתר חיל-האוויר חושף בפניכם כמה מן השאלות ששאלו בוגרי קורס-טיס 177 את מפקד חיל-האוויר ואת התשובות שקיבלו ממנו.

סגן נ', חניך מגמת נתו"ם (נווטי תובלה ומכוננים): "אני מבין שיכולות ההדרכה בחיל התקדמו מאוד בהשוואה לעבר, ובכל זאת, מעניין אותי לדעת עד כמה באמת ניתן להכין אותנו לטיסה מבצעית?"

"אני מאמין שהדרכה היא ערובה למקצוענות ומיומנות. טכנאי ה'אדיר' (F-35I), למשל, מבצעים את הקורס שלהם במאמן (סימולטור) שמדמה באופן מלא את הטיפול במטוס. חמישה ימים לאחר שטכנאי או טכנאית מסיימים את הקורס הם כבר מוכשרים לטפל במטוס, זאת בשונה מטכנאי ה-F-15 שהכשרתם אורכת חמישה חודשים. זה קורה כי הכנסנו למשוואה יכולת הדרכתית מתקדמת. השקענו בהבאת מאמן 'אדיר' ארצה ואמרנו שאנחנו רוצים את אותו עוד לפני הגעת המטוסים. ההשקעה בעולם הזה תלך ותגדל כדי שהרמה של החיל תצמח גם היא".


צילום: קורל דביר

סגן א', חניך מגמת נתו"ם: "מה התועלת שאנחנו מקבלים משיתוף יכולות עם מדינות אחרות והאם אנחנו לא מפחדים לשתף פעולה עם מדינות שיכולות להעצים את אויבינו?"

"אנחנו תמיד מנהלים את האיזון שבין לא לשתף פעולה בכלל, 'עם לבדו ישכון', לבין קיום שיתופי פעולה, והשאלה הזו מלווה אותנו כל הזמן. אלמלא היינו מקיימים שיתופי פעולה לא היו לנו חלק ניכר מיכולותינו כיום. התעשייה הביטחונית הישראלית מפתחת יכולות עבור צה"ל בזכות העובדה שהיא מוכרת את פיתוחיה בעולם, ומהכסף שהיא מרוויחה היא מקיימת מחקר ומפתחת יכולות חדשות".

סגן ע', חניך מגמת תובלה: "האם לדעתך נגיע למצב בו חיל-האוויר יוכל לשבת רגל על רגל, לשמור על הגבולות ולהתאמן?"

"אני מעריך שזה ייקח עוד כמה דורות. מה שבטוח זה שככל שנהיה חזקים יותר, כך נגרום לצד השני להבין את מקומנו ולהתחיל לשתף אתנו פעולה. כבר היום יש עוד ועוד מדינות שחותמות אתנו על הסכמי שיתוף פעולה, וזה מראה שהן מעריכות אותנו על העוצמה הביטחונית, הכלכלית והטכנולוגית שלנו. אנחנו צריכים להיות אור לגויים, להיות חזקים ביטחונית, לקיים חברה מאוחדת ולמצוא עוד ועוד שותפים אסטרטגיים. ככל שנשכיל לפעול נכון ולבנות את יכולותינו הביטחוניות, כך נגיע למצב טוב יותר ונמנע מלחמות כמו מלחמת יום הכיפורים".


צילום: בית-הספר לטיסה

סגן ל', חניך מגמת קרב: "כיצד מתייחסים לאירועי בטיחות בחיל ברמת הבסיס, הטייסת ואפילו ברמת החייל הבודד? כיצד מנתחים אותם?"

"בטיחות היא חלק מהותי מהמקצוענות שלנו, והיא איננה נפרדת מהאימונים ומהמבצעים. אם יש אירוע בטיחות, הרי שהוא מעיד על רמה נמוכה או על חוסר מקצוענות בתחום מסוים. כשטייסת רוצה לקדם את עצמה היא לא יכולה לעשות זאת רק בתחום המקצועי, אלא צריכה להתקדם גם בתחומי החינוך, הערכים והבטיחות. בנוסף, אנחנו רוצים לחנך את לוחמינו למניעת אירועי בטיחות. כמו שמחנכים לנהיגה מונעת - לנסוע לאט יותר כשהכביש רטוב או לשמור מרחק מהרכב שלפנינו - כך גם בטיסה מונעת. לכן כשיש אירוע בטיחות ברמה האישית, בטייסת או בבסיס, צריך לנתח קודם כל את מהות האירוע - חוסר משמעת, רשלנות, רמת טיסה או אחזקה נמוכה".

"ישנם כלים רבים להתמודד עם אירועים כאלה, אבל לפעמים צריך לעצור רגע ולעבד את הדברים כדי שהתובנה תשקע. בחיל-האוויר הנוהל הוא לעצור את הטיסות ואת שאר הפעילות, ולחשוב מה צריך לעשות בתחום הפיקוד והניהול, בתחום ההדרכה ובתחום האישי. לפעמים הבעיה היא בארגון שלא הביא את החייל לרמת מקצוענות מספקת, ואין צורך בטיפול משמעתי אלא בתיקון המערכת. נושא הבטיחות הוא עולם ומלואו. צריך להכיר את מורשת הבטיחות של החיל, להשקיע רבות בטיסה מונעת ולזכור שאין מתח בין רמה מבצעית גבוהה לרמת בטיחות גבוהה".


צילום: קורל דביר

סגן א', חניך מגמת נווטי קרב: "מה המקום של עשייה חברתית בטייסת וכיצד נכון שפעילות שכזו תבוא לידי ביטוי?"

"כל אחת מהטייסות שלנו מעורבת בקהילה וכל טייסת בוחרת לעשות זאת בצורה שונה: החל מהתנדבויות בבתי-ספר או עם קשישים, ועד לפעילויות עם ילדים חולי סרטן כפי שעושה טייסת 253 ('הנגב') כבר שנים ואף קיבלה על כך פרס. אם תסתכלו כיום על תכניות העבודה של הטייסות, לכל טייסת יש פרק של מעורבות ותרומה לקהילה. מצדה השני של המשוואה, יש הטוענים כי תפקידנו הוא לבצע את משימת הביטחון בלבד ואין זה מתפקידנו להשקיע זמן ומשאבים בהתנדבות בקהילה. לדעתי הם טועים. נכון, זו איננה משימתנו הראשונה או הייעוד שלנו, אבל זה חלק מהיותנו צבא העם. מעבר לכך שזה עוזר לחברה הישראלית, זה מעצים את המשרתים ואת המתנדבים ולכן אני מעודד את זה".


צילום: קורל דביר

סגן ל', חניך מגמת קרב: "האם כבר במהלך קורס-הטיס ידעת שאתה רוצה להתקדם ולהישאר בחיל-האוויר תקופה ארוכה כל-כך?"

"אני גדלתי עם חלום לשרת בצנחנים ובכלל לא חלמתי שאהיה טייס. בסיום קורס-הטיס חלמתי להיות כמה שיותר מהר טייס מבצעי, בהמשך חלמתי להיות כמה שיותר מהר מוביל מבנה, לאחר מכן סגן מפקד טייסת וכך הלאה. כשנכנסתם בשערי בית-הספר לטיסה לא כולכם הייתם בטוחים שתסיימו, אבל התמודדתם שלב אחר שלב עם האתגר. בכל פעם אנו מסמנים את היעד הבא".