הצצה נדירה לטיסות המיון בקורס-הטיס

23.12.2018 | נופר בליט
כבר במהלך חצי השנה הראשונה בקורס-הטיס מטיסים החניכים בעצמם את מטוסי ה"סנונית" (G-120) במסגרת טיסות המיון. כיצד ייתכן שנערים שזה עתה התגייסו מטיסים מטוס בעצמם? מה בוחנים אצל החניכים בשלב כה מוקדם? והאם כבר אז ניתן לדעת מי יהיה טייס קרב?

הריאיון עם רס"ן מ', מפקד טייסת המיון בבית-הספר לטיסה, מתקיים ביום חמישי אחרי צהריים, אך הוא איננו ממהר לחזור הביתה. "בעבור מפקד טייסת מיון יום חמישי הוא יום עמוס", הוא מסביר. "בחמישי צריך להחליט מי מהחניכים עולה לוועדות הערכה בהן קובעים מי ממשיך לסדרת הטיסות הבאה ומי מפסיק את ההשתתפות בקורס-הטיס".

טיסות המיון הן חלק מהשלב הראשון בקורס טיס - שלב המכין. בשלב זה, הנמשך חצי שנה, עוברים החניכים החדשים טירונות, מתחילים את לימודי האקדמיה ומבצעים את טיסות המיון. "מטרתה של טייסת המיון היא לעשות את הסינון הראשוני הגדול בקורס-טיס מהבחינה האווירית", פותח רס"ן מ'. "אנחנו לוקחים לסדרת מיון את כל חניכי קורס-הטיס המחולקים לחמישה גפים, כשכל גף נמצא אצלנו במשך חודש. כאן הם עוברים סדרה הכוללת שבוע לימודים קרקעיים של כל חומר התאוריה לטיסה ושלושה שבועות אוויריים, כשבסופם נקבע מי לא יוכל להמשיך אתנו".


צילום: קורל דביר | עיצוב גרפי: רון תמיר

ברוכים הבאים לקורס-טיס
אל טייסת המיון מגיע בכל פעם גף הכולל כשישים חניכים ובסיום סדרת המיון נותרים קצת יותר מעשרים. לאחר עשר גיחות ישנה ועדת ניפוי ראשונה וכך גם לאחר 15 גיחות, כשבסופן מחליטים מי ממשיך לשלבים הבאים בקורס. במהלך החודש, החניכים מגיעים בבוקר לטייסת, עוברים תדריך יומי, מחולקים לצוותים של מדריכים וחניכים, טסים ומתחקרים את הגיחה יחד עם המדריך. כמו כן, הם עוברים הדרכות בנושאי טיסה ומבצעים למידה עצמית.

כמובן שהחניכים אינם מטיסים את מטוסי ה"סנונית" (G-120) לבדם. יחד איתם בתא הטייס יושבים המדריכים - אזרחים עובדי צה"ל או אנשי מילואים וותיקים ובעלי ניסיון טיסה רב אשר מגיעים לטייסת על מנת ללמד, לבחון ולמיין את החניכים. "תפקידנו הוא לטוס עם החניכים וללמד אותם את הידע עליו הם נבחנים באוויר", מסביר י', מדריך בטייסת וטייס "סופה" (F-16I) במילואים. "אנחנו מלמדים אותם את הדברים הבסיסיים, מדגימים להם פעם אחת ומשם אומרים להם 'בהצלחה, בואו תראו לנו מה אתם יודעים לעשות'".


צילום: דובי פרי

עבור החניכים, שלב זה הוא המפגש האמתי הראשון שלהם עם עולם הטיסה. "כשבאים לקורס-טיס חושבים שהולכים לטוס. במשך חמישה חודשים עשינו טירונות, למדנו פיזיקה ומתמטיקה, ולא עשינו משהו שקשור בטיסה", אומר החניך ד' מקורס 182. החניך ה', גם הוא מאותו הקורס, מוסיף: "כשאתה מגיע לטיסות ועולה לסימולציה הראשונה במטוס, אתה פתאום מבין מה זה קורס-טיס".

בפעם הראשונה
"בפעם הראשונה שעליתי למטוס זה היה מטורף", משתף החניך ה'. "אתה מסתכל על המכשירים, מביט אל האופק וקולט שזכית להטיס את המטוס הזה מבין אלפי אנשים. אני אוהב את התחושה הזו באוויר". בגיחה הראשונה בסדרה החניכים אינם מטיסים את המטוס, אלא עורכים היכרות עם המכשירים בקוקפיט ועם אזור הטיסה. אך כבר בטיסה השנייה הם לוקחים את המושכות לידיים ומטיסים בעצמם את ה"סנונית".


צילום: קורל דביר

כיצד ייתכן שנערים שהתגייסו זה עתה מטיסים מטוס בעצמם? "החניכים שמגיעים אלינו עברו מיונים, בדיקות וסינונים המעידים על כך שעברו רף מסוים של יכולת להצליח בקורס", מסביר רס"ן מ'. "הם עולים למטוס אחרי שבוע שלם של לימודים ומתחילים בטיסה קלה. זה מפליא לראות עד כמה מהר הם קולטים את החומר ומגיעים תוך טיסות בודדות לרמה טובה מאוד. זה בדיוק מה שאנחנו בודקים".

"לכל מדריך בבית-הספר יש אחריות כפולה - על המטוס, על החניך ועל שלום הסביבה", מסביר המדריך י'. "נכון, הם מעולם לא עשו זאת, אבל הם עוברים הדרכות ויודעים מה מותר ומה אסור לעשות. פעמים רבות כשהמשמעת רופפת אנשים בכלל לא מגיעים לשלב הטיסות. בשלב הזה אי אפשר להעלות לאוויר מישהו שלא ניתן לסמוך עליו".


צילום: דובי פרי

התכונות הנדרשות
בחודש טיסות המיון, החניכים נבחנים על-פי מספר פרמטרים שנכללים תחת שלוש קטגוריות: טבעיות, ראש ואופי. "קטגוריית הטבעיות כוללת את התכונות המולדות שיש או אין לחניך, כמו יכולות הטסה ושליטה במטוס, יכולות מוטוריות, יכולות זיהוי ושיפוט, התמצאות מרחבית וחלוקת קשב. כדי לדעת אם התכונות הללו קיימות צריך להיות באוויר", מסביר רס"ן מ'. "הקטגוריה השנייה כוללת את תכונות הראש. אלו הן היכולות הקוגניטיביות הבסיסיות, היכולת לתכנן ולחשוב קדימה תוך כדי הטסה, ויכולות למידה וזיכרון. כך יזכור החניך את מה שלמד על הקרקע ואת טעויותיו באוויר כדי שיוכל לתחקר בסיום הגיחה".

"הדבר השלישי הוא האופי. איש צוות-אוויר צריך בראש ובראשונה להיות לוחם אווירי בעל אסרטיביות, יכולת ליישם וללמוד מטעויות, ורצון להשתפר ולהתקדם", מדגיש רס"ן מ'. "הוא נדרש להיות חד באוויר ועל הקרקע, ולקיים תקשורת נעימה וברורה עם המדריך". בעזרת שלושת הפרמטרים הללו והניסיון הרב של המדריכים, חוזים בטייסת את קצב ההתקדמות של החניך בקורס ומשערים אם יצליח גם בשלבים המתקדמים יותר.


צילום: קורל דביר

"לתהליך המיון בטייסת יש חשיבות קריטית להמשך", מדגיש רס"ן מ'. "אם פספסנו והדחנו מישהו עם פוטנציאל לסיים את הקורס, הוא לעולם לא יהיה איש צוות-אוויר בגלל טעות שעשינו. כך גם להיפך - אם לקחתי מישהו בלי פוטנציאל ממשי והחלטתי להעביר אותו, הוא יבזבז שנה בקורס ויודח בסופה בשלב טיסות המיון המתקדמות".

בעתיד: חלוקה למגמות
מעבר לסיכויי ההצלחה של החניך בהמשך הקורס, מנסים לאורך השנה בטייסת המיון לנבא ולהעריך איזה מערך יתאים לו. "מהשלב הזה החניכים מחכים שנה שלמה בקורס, כשבסופה יש ניפוי משמעותי נוסף בו הם מחולקים למגמות", מפרט רס"ן מ'. "מי שלא הסתדר באף מגמה מפסיק את השתתפותו בקורס אז אנחנו מנסים להקדים את החלוקה למגמות כבר לסיום שלב הטיסות בטייסת המיון, וכך נוכל לחסוך משאבים רבים תוך מיון מקצועי".


צילום: קורל דביר

כיום מייצרים בטייסת מדידה בצורת ועדת מיון וירטואלית ומחלקים את החניכים למגמות השונות. התהליך משמש למעקב והשוואה לקראת החלוקה למגמות שנערכת לאחר כשנה בקורס-הטיס. "אנחנו משווים בין החלוקה שלנו לחלוקה האמתית ובוחנים את הצלחתם של החניכים בשלבים השונים ביחס למה שניסינו לנבא עוד בטייסת המיון", מסכם רס"ן מ'.