תוקפים מסביב לשעון: מה קורה בבסיס רמון?

05.12.2018 | נופר בליט
בלב הנגב נמצא אחד הבסיסים המבצעיים ביותר של חיל-האוויר. בבסיס רמון ממריאים לתקיפות, גיחות ומבצעים מסביב השעון וטייסות מטוסי הקרב ומסוקי הקרב מתחדשות בחימוש מתקדם ובאמצעים טכנולוגיים חדישים. המפקדים בבסיס מספרים על הפעילות המבצעית וגם על האתגר בשירות במקום ייחודי ובעיקר מרוחק

כשעה נסיעה מבאר-שבע וכשעתיים מתל אביב, מסביב הנוף הצהבהב של הנגב מנוקד בגבעות ואפיקי נחל יבשים, פה ושם עץ יחיד ומפעם לפעם נגלית לעין חוות בודדים או יישוב קטן בצד הדרך, ממש "סוף העולם שמאלה". ואז, ברגע מסוים, מבצבצים מבני בסיס הפרוסים על שטח רחב ידיים. המראה הראשוני המנומנם והשלו אינו מרמז כלל על הפעילות המבצעית הענפה והמשמעותית היוצאת מדי לילה ויום מבסיס רמון.


תמונת ארכיון

הבסיס השוכן צפונית למצפה רמון הוקם בעקבות החזרת חצי האי סיני למצרים במסגרת הסכם השלום ונועד להחליף את בסיס איתם שהוקם בסיני בשנת 1976. בסיס רמון נחנך במאי 1982 ו-36 שנים מאוחר יותר פועל ממנו מערך קרב מאסיבי של מסוקים ומטוסים: טייסת 253 ("הנגב") שהייתה הראשונה לקלוט ולהפעיל את מטוסי ה"סופה" (F-16I) בשנת 2004, טייסת 119 ("העטלף") שנפתחה באותה השנה כטייסת "סופה" גם היא וטייסת 201 ("האחת") שהייתה האחרונה לקלוט בבסיס את מטוס הקרב המתקדם. במקביל פועלות מהבסיס טייסת 190 ("מגע הקסם") המפעילה מסוקי קרב מסוג "פתן" (אפאצ'י) וטייסת 113 ("הצרעה") המפעילה מסוקי "שרף" (אפאצ'י לונגבאו).

בסיס התקיפה של חיל-האוויר
"כמעט בכל פעילות התקפית לוקח בסיס רמון חלק משמעותי: בעולם ההשתתפות, בעולם ההתקפה, בעולם המב"ם (המערכה שבין המלחמות) וגם בעולם המבצעים. אפשר לכנות את רמון בסיס התקיפה של חיל-האוויר", מצהיר אל"ם ג', מפקד הבסיס, שנכנס לתפקידו בחודש יולי האחרון. "למעשה, כל הכלים שלנו הם כלים תוקפים, תופעה ייחודית בחיל-האוויר. זה מלכד את המשימות ומאפשר עשייה התקפית ממוקדת ומכוונת בבסיס".


צילום: אלכסנדרה אקסיוטיץ'

ואכן, סביר להניח ששמעתם על פעילות הטייסות של רמון, כמו למשל זו מלפנות בוקר ה-10 בפברואר, עת יורט מל"ט (מטוס ללא טייס) איראני שחדר לשטח ישראל על-ידי מסוק "שרף" שהוטס בידי מפקד טייסת 113. במהלך הקיץ, המריאו טייסות "סופה" מהבסיס לגיחות מבצעיות ולסבבי תקיפות בתדירות גבוהה ברצועת עזה. "אם הייתי צריך לסכם את השנה האחרונה", אומר סא"ל א', מפקד טייסת 119. "הייתי אומר שאנחנו חיים בזמנים מעניינים. זו תקופה מרתקת בה המציאות המבצעית שלנו משתנה על בסיס שבועי".

על-מנת לקיים פעילות מבצעית מורכבת, חייבים להתאמן כראוי וברמון התאמנו השנה על אירועים מתפרצים בגבולות, השתתפו בתרגילים חטיבתיים ואוגדתיים של כוחות קרקע, עסקו באימוני יום ולילה ותרגלו מגוון משימות ואיומים. במישור הבינלאומי התקיימו במקביל שני תרגילים בשיתוף כוחות מיוון: במסגרת הראשון פרסו טייסות "סופה" לאימון קרב ביוון ובשני השתתפו טייסות מסוקים יווניות באימון מסוקים משותף בבסיס.


צילום: אלכסנדרה אקסיוטיץ'

"יש חשיבות רבה לשיתופי פעולה בינלאומיים ורמת הביצוע, הירידה לפרטים וההקפדה היא בסטנדרט הגבוה ביותר", מסביר אל"ם ג'. "זה דבר שמשרת את חיל-האוויר לאורך שנים ובנגזרת שנייה ושלישית יכול להרחיק מלחמות לא פחות מתקיפה כזו או אחרת. האירוח והאימון ברמה הגבוהה ומעטפת האימון היא דרכנו לחזק את ההרתעה ולהעמיק את הפגנת העוצמה של חיל-האוויר".

על מסלול המראה
מאז קליטת מטוסי ה"סופה" הראשונים בשנת 2004, התבסס והתייצב המערך והוא נמצא כיום בתהליך קליטת אמצעי לחימה ורכישת כשירויות חדשות בקצב מהיר. "ה'סופה' של היום זו איננה  אותה 'סופה' של לפני שנתיים וזו של עוד שנתיים תהיה אחרת ממה שיש לנו כיום. קצב קליטת החימושים מייצר לנו מטוס אחר שמחזיק בחימושים המתקדמים ביותר", מספר סא"ל א'. "קליטת חימושים ויכולות שהגיעו לאחרונה להבשלה מבצעית הרחיבו את הפעילות המבצעית של הבסיס ופתחו אותה לפעילות שוטפת".


תמונת ארכיון

"זה פותח את גבולות מערך 'סופה' שיודע לטוס גם בלילה בצורה חשאית ומאפשר ליכולותיו לבוא לידי ביטוי בצורה משמעותית יותר", מתאר אל"ם ג'. "בעתיד הקרוב יהפוך מערך 'סופה' למערך מקושר המתקרב ביכולותיו ליכולות הדור החמישי, מהפך המתאפשר אודות לטכנולוגיה המתקדמת".

גם טייסות מסוקי-הקרב של רמון קלטו חימוש בעל הנחיה פנימית כדי לבצע פגיעה מדויקת. "זה מרחיב את כמות החימושים, את המגוון ואת יכולות הביצוע, מה שמאפשר מתארי הפעלה חדשים לחלוטין ואפשרויות למתארי פעולה מבצעית שלא היו קיימים בסל הכלים של חיל-האוויר עד כה", מוסיף אל"ם ג'. בשני המערכים כבר עברו החימושים המדוברים את טבילת האש בפעילות מבצעית. "יש לנו עוד יכולות רבות בקנה שייכנסו בקרוב לשימוש מבצעי", מגלה אל"ם ג'.


צילום: סליה גריון

בלב הנגב
השירות ברמון מאתגר מכמה בחינות: הבסיס מרוחק, במיוחד עבור אנשי הקבע הגרים בשיכון ונדרשים לעבור עם משפחותיהם דרומה. "ברמון מאתגר יותר לשלב בין החיים האישיים לשירות, אבל לצד האתגר מגיע הסיפוק המאפשר למשוואה להתקיים", אומר אל"ם ג'. "יש משהו בריחוק הגאוגרפי המחבר במיוחד את המשרתים בבסיס. יש תחושה של אחדות משימה, של חיבור לנגב ולמבצעיות של חיל-האוויר. זו אווירה משפחתית ומיוחדת לבסיס רמון. כל אחד מהחיילים הוא שותף מלא למשימות הבסיס".

בהמשך למינויה של רס"ר ספיר קרויטורו מטייסת 201 בחודש ינואר השנה למפקדת הדת"ק הראשונה במערך הקרב, מונתה בחודש אוקטובר רס"ן נ' לתפקיד סגנית מפקד טייסת ראשונה ברמון. "כשאנחנו בוחרים את איוש מפקד הטייסת וסגניו, סעיף המגדר אינו חלק מהשיקולים, אלא רק היכולות המקצועיות, החברתיות והפיקודיות. אני שמח לראות שיש לנו פוטנציאל גם בקרב נשים ויש לנו נווטות קרב מצוינות. אני מעריך שנלך ונראה כי השתלבות נשים בתפקידי פיקוד הולכת ועולה, וזו מגמה חיובית", מתייחס לנושא אל"ם ג'.


צילום: סליה גריון

"בסיס רמון נמצא בהתעצמות משמעותית שתלך ותגבר בשנים הקרובות", מסכם אל"ם ג'. "הבסיס צריך להתבסס כבסיס תקיפה משמעותי למשימות השתתפות והתקפה בשלל קשת הטווחים והיכולות, ותוך רציפות תפקודית. הודות להון האנושי שקיים בבסיס, אני בטוח שתהליך ההתעצמות יבוצע בצורה מקצועית שתאפשר לקחת את החיל קדימה בהקשרי מעטפת הביצועים שלו".