מערך הכטמ"ם משנה את חוקי המשחק

18.11.2018 | איתם אלמדון והדס לבב
טייסות חדשות, גידול במספר המפעילים ויותר מאלף שעות טיסה מדי שבוע: אתר חיל-האוויר מציג את המגמות המרכזיות בעולם כלי-הטיס המאוישים מרחוק (כטמ"ם) כפי שעלו בכנס הכלים הבלתי מאוישים

בעשורים האחרונים מתפתח תחום כלי-הטיס המאוישים מרחוק (כטמ"ם) והופך לנושא מרכזי בעולם האווירי. אולם נדמה כי בשנה האחרונה קצב ההתפתחות האיץ ומערך הכטמ"ם קיבל על עצמו משימות נוספות שעתידות לגרור שורה של שינויים שישפיעו על חיל-האוויר כולו. לאחרונה התקיים כנס הכלים הבלתי מאוישים השביעי UVID וכעת אנו מציגים בפניכם את כל מה שחדש, מעניין וחשוב בעולם הכטמ"ם.


צילום: סליה גריון

בכנס נכחו כ-2,000 מבקרים מ-23 מדינות, והוא עסק בנושאים ביטחוניים ואזרחיים בתחום הכטמ"ם. "המזרח התיכון משתנה ומערך הכטמ"ם נדרש לפעילות במספר זירות במקביל", פתח תא"ל נמרוד שפרוני, עד לאחרונה מפקד בסיס פלמחים. "פעילות חשאית רציפה היא כמעט יומיומית ומתווספת לפעילות הביטחון השוטף". האתגרים איתם מתמודד המערך מגוונים: החיכוך המבצעי שלו רב, והוא נמצא בתחרות למידה ופיתוח יכולות רלוונטיות לזירות השונות, כל זאת תוך שמירת מוכנות אנשי המערך ללחימה.

"חיל-האוויר לא יעצור תחת מתקפה רב-ממדית"
מערך הכטמ"ם מחזיק ביותר מאלף שעות טיסה בשבוע ובכל רגע נתון נמצאים באוויר מספר כלי-טיס מאוישים מרחוק. בשבע השנים האחרונות גדל מספר שעות הטיסה של מערך הכטמ"ם ב-150 אחוזים. המערך מבצע כשליש משעות הטיסה של החיל וכשני שלישים משעות הטיסה המבצעיות. "צריך להבין את משמעות המספר הזה ומה הכיוון העתידי", הדגיש תא"ל שפרוני. "זה ייקח זמן, לא מחר בבוקר, אבל הנתח שתופס מערך הכטמ"ם בחיל הולך ועולה".


צילום: ישראל דיפנס

משימות המערך מגוונות וכוללות הגנה על הגבולות, איתור איומים, סיוע צמוד לכוחות הקרקע, איסוף מודיעין, והכוונת גורמי אש למטרות קבועות ונעות. "אין כמעט כוח שמבצע פעילות מבצעית וכטמ"ם לא מלווה אותו מהאוויר, בין אם באיסוף מודיעין ובין אם בסיוע ישיר או עקיף ללוחמים. אנחנו מצליחים לחבר כוח אווירי לכל כוח רגלי שנמצא בפעילות מבצעית בזירות קרובות ורחוקות".

גם בתחום בניין-הכוח נושא המערך בשורות חדשות: "מערך הכטמ"ם נמצא בגידול רב-ממדי. יש לנו כיום מספר בסיסים שמפעילים כטמ"מים, לא רק בסיס פלמחים", ציין תא"ל שפרוני. "מדי מספר שנים נפתחות עוד ועוד טייסות. כפועל יוצא, מערך הכטמ"ם גדל גם בכוח אדם ובתשתיות, כך שבכל שנה יותר ויותר מפעילים מוכשרים לבצע את המשימות המבצעיות".


תמונת ארכיון

מערך הכטמ"ם נדרש לעבודה רציפה תוך ביצוע פעילות מבצעית תחת איומים שונים. בחיל-האוויר קיבל הנושא את השם "רציפות תפקודית". "רציפות תפקודית היא למעשה היכולת לעבוד ללא הפסקה", הסביר תא"ל שפרוני. "חיל-האוויר לא יעצור תחת מתקפה רב-ממדית, אנחנו יודעים להתגבר על פגיעות ולהמשיך. רציפות תפקודית באה לידי ביטוי בין היתר בהתגוננות בסייבר מול איומים שונים. אנחנו יכולים לפרוס בשטח ולעבוד ממספר בסיסים".

שיטה חדשה לעבודה עם כוחות היבשה
בשנים האחרונות הפך מערך הכטמ"ם למערך רב-זרועי וגמיש שאוחז בשטח ומייצר מטרות בזמן אמת. "חיל-האוויר הוא כבר לא המתפעל היחיד של כלים מאוישים מרחוק בצבא", גילה תא"ל שפרוני. "האתגר שלנו הוא לשלב בין כלל כלי-הטיס ברמה הבטיחותית ולאפשר לצה"ל לממש את היכולות שטמונות במערך".


תמונת ארכיון

"לפני שלוש שנים הבנו כי נדרש שינוי בנקודת העבודה עבור הרום הקרוב לקרקע", אמר סא"ל אורי גונן, לשעבר רע"ן תכנון ורום קרוב לקרקע במפקדת זרוע היבשה. "עברנו מעולם תוכן של תכנון לעולם תוכן של ניהול בצורה משותפת. הבנו שאנחנו לא היחידים במרחב וצריכים לעבור משיטה בה גורם אחד מנהל את השמיים לשיטה לפיה השמיים ינוהלו בקצוות. עבדנו עם חיל-האוויר וחטיבת התורה וההדרכה, ויצרנו שיטה חדשה לפיה כוחות היבשה יקבלו מרחב אווירי למשימותיהם וכך לא יצטרכו לבקש אישור עבור העלאת כל רחפן לאוויר".

בחודש אוגוסט האחרון נבחנה שיטה זו בתרגיל חטיבתי שנערך בגזרה הצפונית. במסגרת התרגיל הופעלו עשרות פלטפורמות בלתי מאוישות מסוגים שונים. "במסגרת ההתנסות הכנסנו קרון ייעודי לשליטה ברום הקרוב לקרקע כחלק ממנהלת החטיבה ובו ישבו אנשי חיל-האוויר לצד אנשי זרוע היבשה שהוכשרו לתפקיד. הרום הקרוב לקרקע יכיל בעתיד פלטפורמות רבות, לא נהיה שם לבד. הקרב היבשתי יתפתח לממד שנמצא מעליו והצבאות יידרשו לשלוט במרחב זה כדי לייצר עליונות".

יחד עם הלוחמים
אחת היחידות שמפעילות כטמ"מים בזרוע היבשה היא יחידת "רוכב שמיים" מחיל-התותחנים המקיימת שיתוף פעולה הדוק עם חיל-האוויר. "יחידת 'רוכב שמיים' שמה לעצמה כיעד מרכזי להוות גורם משפיע בנושא הפעלת הכטמ"ם הטקטי", הציגה סא"ל רעות רטיג-וייס, מפקדת היחידה והאישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה. "כל צוות ביחידה כולל קצין שמפקד על הצוות ומספר מפעילים. זהו צוות קטן, עצמאי וורסטילי שנמצא רחוק מאוד מיחידת האם וחייב לדעת לאלתר, להיות גמיש ולתת מענה לכל סיטואציה. אנחנו יוצרים קפסולה שיודעת לבצע את מה שהיא צריכה לאורך זמן".


צילום: ישראל דיפנס

סא"ל רטיג-וייס הדגישה כי אחד האתגרים המרכזיים במערך הכטמ"ם הטקטי הוא יצירת גמישות מבצעית מקסימלית בהמראה, בנחיתה ובהפעלה מהשטח: "אנחנו צריכים להיות רלוונטיים בכל סיטואציה ולהתאים את עצמנו לצרכים בשטח. האיומים משתנים כל הזמן, גם מעל הקרקע וגם מתחת לפני הקרקע. עלינו ליצור צוות שיודע לנתח את המצב בזמן אמת ולמצות את יכולותיו. אנחנו נדרשים לפעול במרחב האווירי הקרוב לקרקע, מרחב שמלא בכלי-טיס שונים. עלינו לתת לכל כלי את המקום שלו, בין אם מדובר במסוק קרב ובין אם מדובר בכטמ"ם טקטי. המטרה שלנו היא לפעול יחד לטובת הניצחון של צה"ל בכל משימה".

יש במה להתגאות
תחום נוסף שמהווה מכפיל כוח למערך הכטמ"ם הוא תחום הקישוריות. "אנחנו מצליחים לייצר חיבור בין מטוס קרב למסוק ולכטמ"ם", פירט תא"ל שפרוני. "דברים שבעבר נשמעו כמו מדע בדיוני הם כיום דבר שבשגרה". בנוסף, חיל-האוויר שם לעצמו כיעד לפתח את תחום המאמנים (סימולטורים) בכלל המערכים וגם מערך הכטמ"ם עתיד להתעצם בנושא זה. "כמעט כל אימון במערך יכול להתבצע במאמן. יש לתחום הזה פוטנציאל גדול ואנחנו עדיין לא מנצלים אותו עד תום".


צילום: סליה גריון

הצמיחה במערך הכטמ"ם באה לידי ביטוי גם בהכשרת אנשיו. "הצורך במפעילים צפוי להמשיך ולגדול", שיתף תא"ל שפרוני. "לכן בית-הספר לכטמ"ם מתפתח, קולט כשירויות חדשות ועולה בכמות שיתופי הפעולה הבינלאומיים". אנשי מערך הכטמ"ם ממשיכים להתקדם בחיל וכיום מרבית מפקדי טייסות הכטמ"ם הם מפעילים שגדלו במערך.

"יש למערך הכטמ"ם במה להתגאות", סיכם תא"ל שפרוני את דבריו. "הן בפעילות המבצעית והן בהישגים שלנו בשאר התחומים. יש לנו חיבור מצוין בין העולם המבצעי לעולם פיתוח היכולות בתעשיות. צריך להסתכל קדימה על עתידו של המערך כמערך בעל השפעה קריטית על שדה הקרב במערכות הבאות".