אחרי 56 שנים: אותר הטייס יקיר נווה ז"ל

06.11.2018 | איתם אלמדון והדס לבב
בתום 56 שנים ו-12 מבצעי חיפוש, נמצאו שרידיו של הטייס הנעדר סגן יקיר מרדכי נווה לייפר ז"ל. מטוסו של סגן נווה ז"ל, טייס קרב ששימש כמדריך בבית-הספר לטיסה, התרסק בכנרת במהלך טיסת אימון שגרתית בשנת 1962. "יקיר ז"ל נשלח למשימה על-ידי חיל-האוויר, וחיל-האוויר הוא זה שצריך להחזיר אותו הביתה"

זוהי שעת צהריים, הגלים בים הכנרת סוערים והשמש קופחת, אך אנשי חיל-האוויר לא מפסיקים לעבוד. הם נמצאים על סיפונה של דוברה שנבנתה לצורך מבצע החיפושים ובליבם תקווה אחת -"למצוא את יקיר". אנשי הצוות מתרוצצים על הסיפון ומתפעלים את המכשירים השונים, כשלפתע כולם משתתקים ומפקד המשמרת מודיע: "מצאנו משהו".

בתום 56 שנים ושניים עשר מבצעי חיפוש, נמצאו שרידיו של הטייס הנעדר סגן יקיר מרדכי נווה לייפר ז"ל. מטוסו של סגן נווה ז"ל, טייס קרב ששימש כמדריך בבית-הספר לטיסה, התרסק בכנרת במהלך טיסת אימון שגרתית בשנת 1962. שרידיו של סגן נווה ז"ל נמצאו במהלך מבצע "יקיר הים" לאיתור הנעדר בכנרת שהחל ב-16 באוקטובר בהובלת ענף חקירת תאונות ואיתור נעדרים בחיל-האוויר, ובשיתוף פעולה עם אגף כוח-אדם (אכ"א), הענף לאיתור נעדרים ויחידות נוספות.


משמאל: סגן יקיר נווה ז"ל | התמונה באדיבות המשפחה

ביום ה', ה-25 באוקטובר, התגלו שרידי גופתו בין שברי המטוס בכנרת. הממצאים הועברו למכון לרפואה משפטית והיום (ג') הוכרזו על-ידי ראש אכ"א, אלוף מוטי אלמוז, כשרידיו של סגן יקיר מרדכי נווה לייפר ז"ל שנחשב עד כה לחלל צה"ל שמקום קבורתו אינו נודע. במהלך החיפושים נעשה שימוש בטכנולוגיות חדישות ומתקדמות של חברה שנבחרה על-ידי משרד הביטחון לספק את הציוד הימי הנדרש לשאיבה מקרקעית הכנרת באתר התאונה. לאורך השנים נמצא חיל-האוויר בקשר רציף עם המשפחה השכולה ועדכן אותה בכל שלבי המבצע. לווייתו של סגן נווה ז"ל תערך בעוד שבוע (ג'), ה' בכסלו התשע"ט, 13 בנובמבר 2018, בשעה 15:00 בבית העלמין הצבאי בקרית שאול.

"יצאנו למבצע אחרי שנה ארוכה של הערכות מקצועית", אמר תא"ל נתן ישראלי, ראש להק כוח-אדם. "המבצע ביטא שימוש בטכנולוגיות חדישות והשתתפו בו קצינים ומפקדים בחיל, אחיינו של יקיר, סא"ל במיל' וטייס מסוקים הקרוי על שמו, ופרחי-טיס שהבעת פניהם השתנתה כאשר הבינו את משמעות המשימה. גם אני עמדתי על הדוברה וחיפשתי. היום בצהריים הודענו על הממצאים למשפחתו של יקיר נווה, הודעה שהביאה לדמעות. המבצע הערכי הזה מעיד על המחויבות של חיל-האוויר ללוחמיו, מחויבות שלא נפסקת עד להבאת נופלינו לקבורה".

שנים של חיפושים
ב-6 במאי 1962 המריאו פרח-הטיס עודד קוטון ז"ל, ומדריך הטיסה, סגן יקיר מרדכי נווה לייפר ז"ל, במטוס "פוגה-מגיסטר" מספר זנב 060 לטיסת אימונים. החניך עודד ישב במושב הקדמי וסגן נווה ישב מאחוריו. השניים טסו במבנה עם עוד מספר מטוסים בגובה נמוך. הטיסה, שהמריאה מבסיס תל-נוף שם היה בעבר בית-הספר לטיסה, עשתה דרכה צפונה והמבנה אמור היה לשוב לתל-נוף. אך מעל מרכז הכנרת, בשל חוסר זיהוי הגובה הנמוך באגם שקט ללא גלים, פגע המטוס במים, ניתר, פגע במים שנית ושקע. בחיפושים שנערכו שנה לאחר התאונה, נמצאה גופתו של פרח-הטיס עודד קוטון ז"ל והוא הובא למנוחות. גופתו של סגן נווה ז"ל לא נמצאה במשך למעלה מחמישה עשורים.

 
צילום: ענף חקירת תאונות ואיתור נעדרים בחיל-האוויר

התאונה אירעה בשנת 1962 והחיפושים אחר סגן נווה ז"ל העלו חרס והופסקו לשנים רבות. באוקטובר 2001 אותרו בים התיכון הטייס סגן אליעזר רייזנר ז"ל והנווט סגן יהודה כץ ז"ל שנהרגו עת התרסק מטוס "מוסקיטו" בו טסו במימי הים התיכון בשנת 1953. משפחתו של סגן נווה ששמעה על כך, פנתה לחיל-האוויר בבקשה לחדש את החיפושים ובשנת 2003, לאחר הכנות מקיפות ויסודיות, יצא לדרך מבצע "יקיר הים" למציאתו והבאתו לקבורה של סגן יקיר מרדכי נווה לייפר ז"ל.

צעד אחר צעד
לאורך השנים מאז חידוש החיפושים בשנת 2003 נמצאו עשרות חלקים של מטוס ה"פוגה-מגיסטר" אותו הטיסו יקיר וחניכו עודד קוטון ז"ל. רוב שרידיו של החניך נמצאו, אך יקיר נותר תעלומה בלתי פתורה. בתחילת הדרך האמינו כי יקיר נמצא על כסאו בקוקפיט ושגרירת עוגנים ורשתות בקרבת הקרקעית יצליחו למשות אותו מהמים בשלמותו. לאחר מכן, הורידו גלאי מתכות שאכן מצאו עשרות חלקים מן המטוס, קטנים וגדולים, שהצליחו לשפוך אור על מהלך ההתרסקות ולמפות את האזור הרלוונטי לחיפוש. לאורך השנים נמצאו גם כמה מפריטיו האישיים של יקיר - שעונו ואקדחו - אבל את יקיר לא הצליחו למצוא.


התמונה באדיבות המשפחה

בשנת 2009 שחזרו החוקרים את גוף המטוס שהתרסק באמצעות שברים שמצאו במבצעי חיפוש לאורך השנים. "הוצאנו חלקים שקשורים לכיסא והבנו שיקיר ז"ל ספג מכה חזקה מאוד", מציין סא"ל (מיל') ז', לשעבר ראש ענף חקירת תאונות ואיתור נעדרים, וכיום פרויקטור מבצע "יקיר הים". "לפגוע במים במהירות כזאת זה כמו לפגוע באדמה או בבטון. המטוס התפרק ובאזור בו ישב יקיר ז"ל חטף פגיעה קשה. מידע זה עזר לנו בהמשך החיפושים".

"הורדנו צוללנים לקרקעית הכנרת ופעלנו בסביבה מסוכנת בעומק 33 מטרים", מסביר סא"ל (מיל') ז'. "יש שם מתכות רעילות וגופרית, ממש אזור סמי-וולקני. הצוללנים היו יורדים למטה בחושך מוחלט. בעומק הזה אין אור וחמצן, ולכן השרידים נשמרים היטב. אחר כך החלטנו שאנחנו צריכים לעבוד בצורה מדויקת יותר והתחלנו לשאוב את הקרקעית באמצעות צוללנים. אבל בגלל שגודל האתר הוא ארבעה דונמים, זה היה כמו לשאוב את הקרקעית עם קשית".


שרידי מטוסו של סגן נווה ז"ל שנמצאו בחיפושים קודמים | תמונת ארכיון

"לאורך השנים נערכו מבצעי חיפוש רבים ואני רואה במשימה הזו חלק מהותי מערכי צה"ל. אנחנו מחויבים לנעדר באופן מוחלט. יקיר ז"ל נשלח למשימה על-ידי חיל-האוויר, וחיל-האוויר הוא זה שצריך להחזיר אותו הביתה. לכולנו בוער בעצמות להביא את יקיר ז"ל לקבר ישראל. מיד אחרי שנחזיר אותו נמשיך לחפש את הנעדרים הבאים".

"אנחנו נמצא אותו"
סא"ל ג', ראש ענף חקירת תאונות ואיתור נעדרים במבק"א (מינהל בטיחות ואבטחת איכות), מניח קלסר אדום עבה על שולחנו. הקלסר נושא את שמו של סגן נווה ז"ל. "כך נראה תיק נעדר", הוא אומר. "לחיל-האוויר יש 26 נעדרים, כולם חללים שמקום קבורתם לא נודע ומותם נקבע על-ידי הרב הצבאי הראשי".


צילום: ענף חקירת תאונות ואיתור נעדרים בחיל-האוויר

כחלק מתכנית סדורה הוחלט לחדש את החיפושים אחר שרידיו של סגן נווה ז"ל. "הפעם הבנו שצריך לשנות את צורת החשיבה ופיתחנו יחד עם חברה אזרחית שיטה חדשה לשאיבת הקרקעית באמצעות דוברה שעוגנת מעל אתר התאונה ונבנתה במיוחד לצורך המבצע", מפרט סא"ל (מיל') ז'. השיטה החדשנית מאפשרת העלאת ממצאים כבדים לדוברה, סינון הממצאים הרלוונטיים וזיהוי אנתרופולוגי. "למיטב ידיעתנו, עבודה כזאת לא בוצעה מעולם במשימת איתור הנעדרים. אנחנו יכולים להזיז את הדוברה לאן שאנחנו רוצים בהתאם לכיוון אליו אנחנו רוצים להתקדם באתר. יש צינור גדול עם מדחס אוויר ששואב את הקרקעית ואנחנו מכסים את השטח בצורה מדויקת. אנחנו יכולים להגיד בכל רגע נתון היכן נמצא הפתח של הצינור ומקפידים לשאוב בצורה מדודה גזרה אחר גזרה. כל התהליך מתועד בזמן אמת על מסך שמאפשר לנו למפות את השטח".

במאמצי החיפוש לוקחים חלק אנשי ענף חקירת תאונות ואיתור נעדרים בסדיר ובמילואים, אנתרופולוגים וחניכי שלב המכין בבית-הספר לטיסה. כאשר סא"ל (מיל') ז' נשאל אילו תחושות עוברות לו בראש בזמן המבצע, הוא משיב: "היום עובר מהר מאוד. אתה לא מרגיש שאתה עובד, אתה מחכה שימצאו ממצאים. כולנו רוצים להביא אותו לקבורה וידעתי שאם הוא שם אנחנו נמצא אותו. תמיד חשבתי איך זה יהיה אם נמצא אותו במשמרת שלי. כשזה קרה, התרגשתי מאוד בפנים אבל הקפדתי לשמור על חזות רגועה. לא לעורר יותר מדי דרמות".


התמונה באדיבות המשפחה 

למבצע החיפוש הנוכחי קדמו מבצעים רבים. "בסך-הכל, חיל-האוויר וחיל-הים חיפשו את סגן נווה ז"ל במשך סדר גודל של שנה", מספר סא"ל ג'. "דמיינו שיש עכשיו תאונה בכנרת ומהרגע הזה במשך שנה באופן רצוף יש צוות שמחפש".

יקיר הים
סגן יקיר מרדכי נווה לייפר ז"ל נולד בישראל בשנת 1939 ואת רוב שנות לימודיו העביר בכפר הנוער "הדסים" שם פגש את תמר, הנערה שהייתה לו לאישה. בכיתה י"ב עבר ללמוד בבית-הספר הטכני בחיפה והוכשר כחשמלאי מטוסים. בתפקיד זה התגייס לחיל-האוויר, ולאחר זמן מה ביקש לעבור את המבדקים לקורס-הטיס והתקבל. הוא סיים את קורס-טיס מספר 31 של חיל-האוויר ואחרי קורס האימון המתקדם הוצב בבית-הספר לטיסה כמדריך.


התמונה באדיבות המשפחה 

"יקיר היה תמיד אנרגטי מאוד. הייתה לו חיבה רבה לפעילות גופנית, טיולים וכל מה שמצריך פעילות ועשייה", העיד אחיו הבכור, תא"ל (מיל') רוניה לפיד, מפקד כוחות הנ"מ לשעבר, בראיון לבטאון חיל-האוויר. "הוא חיבב מאוד בניית טיסנים, והיה מקובל וחביב על כולם, תלמידים ומורות כאחד, אפילו שהיה די שובב. יכולות הלמידה שלו והכישורים החברתיים אלו הן התכונות שהביאו אותו לסיים קורס-טיס בסופו של דבר".

האחיין שהלך בדרכו
האובדן והכאב בעקבות לכתו הביאו את המשפחה לרצון ולצורך להנציח את זכר הבן האהוב. כך, כשנולד לרוניה בן ראשון לאחר בת בכורה הוחלט לקרוא לו על שם אחיו שאבד. לימים הלך אותו אחיין בדרך דודו והפך בעצמו לטייס, שרק לאחרונה הפסיק לטוס בשורות חיל-האוויר. הוא מעיד כי למרות השם והמטען על כתפיו, לא היה זה הגורם העיקרי בהחלטה לצאת לקורס-הטיס.


תמונת ארכיון

האחיין, שכאמור הפסיק לטוס בחיל-האוויר, בחר להמשיך את שירות המילואים שלו ביחידת אית"ן (איתור נעדרים) ולקח חלק פעיל בסבבי החיפושים האחרונים. "מבחינתי, המקום הכי נכון לסגור בו את המעגל הזה הוא לשרת ביחידה כזו, בטח בהקשר של דודי שאני רוצה להיות חלק מהמאמץ למצוא אותו", סיפר בעבר לבטאון חיל-האוויר. "גם כשנמצא את יקיר, אשמח להמשיך לשרת ביחידה עוד כמה שנים כי אני חושב שזו משימה ערכית בלתי רגילה, לא רק בהקשר האישי שלנו. אני מבין את המשמעות של זה לאורך כל שנות החיפושים ומקווה שאהיה חלק מהצוות שיזכה למצוא אותו, להוציא אותו מהמים ולהביא אותו לקבר ישראל. זו המשימה".

לפני כשנתיים נשאל תא"ל (מיל') לפיד מה מחזיק אצלו את התקווה. "אנחנו ממשיכים לחפש, מסיבה אנושית ומוסרית. אנחנו חייבים לו את זה כי הוא נפל במילוי תפקידו, במשימה החשובה של הכשרת טייסים חדשים ואנחנו חייבים לו לא לוותר ולהמשיך לחפש עד שנמצא ואנחנו נמצא".