כיצד מבצעים בקרה מהאוויר?

16.05.2018 | אילי פארי
מייצרים את תמונת השמיים - מהשמיים: בטייסת 122 ("הנחשון") פועל גף ייחודי של בקרים מוטסים, שלוקחים חלק בפעילויות עליהן לא נשמע לעולם. הם מגיעים הכי רחוק שאפשר, נושאים את מערכות הגילוי המתקדמות ביותר ומבטיחים את חזרתם בשלום של אנשי צוות-האוויר ממשימתם

תמונת השמיים של מדינת ישראל נבנית הודות לשלל אמצעים שמפעיל חיל-האוויר: מהיושבים ביחידות הבקרה האזוריות (יב"א) ועד לאנשי המודיעין, כולם עוסקים במיפוי כלי-הטיס המופיעים בשמי המדינה ובסיווגם ככלים מאיימים או לא מאיימים. האמצעים החדישים ביותר עומדים לרשותם על מנת שיוכלו לייצר את התמונה הרחבה והמדויקת ביותר, אך גם הם לא מאפשרים לחיל-האוויר למפות את תמונת השמיים בעולם כולו. לצורך כך, פועלת כבר שנים טייסת 122 ("הנחשון"), המטיסה מטוסים מדגם "נחשון" (גאלפסטרים), כטייסת המפעילה אמצעי בקרה מוטסים.


במשך שנים פועלת טייסת 122 ("הנחשון") כטייסת המפעילה אמצעי בקרה מוטסים | צילום: עמית אגרונוב

"הטייסת בתצורתה כיום תופסת נתח משמעותי מהפעילות המבצעית של חיל-האוויר, ולמעשה ברוב המוחץ של הפעילויות המבצעיות אנחנו משתתפים", מעיד רס"ן י', מפקד גף בקרה בטייסת 122. "אנחנו עוסקים בפעילויות מבצעיות רבות מעצם היותנו רלבנטיים לזירות הקרובות כמו גם לזירות הרחוקות. הפעילות המבצעית שלנו היא בלעדית לטייסת, מאחר ויש מקומות שאנחנו היחידים שיודעים מה מתרחש בהם ומשמשים כעיניים של המדינה".

ביצוע משותף
הבקרים המוטסים מגיעים לטייסת אחרי ששירתו כבקרים במשך שנתיים או שלוש ביחידת בקרה אזורית ועברו שלל הסמכות. בשל מאפייני התפקיד הם נבחרים בקפדנות יתרה, מגיעים לטייסת ומתחילים הכשרה בת שלושה עד שישה חודשים בה הם לומדים לבצע את אותה משימה שהם מכירים מהקרקע - רק באוויר.


הבקרים המוטסים מגיעים לטייסת אחרי ששירתו כבקרים ביחידת הבקרה האזורית ועברו שלל הסמכות | תמונת ארכיון

"ההסבה לא מלמדת אותם להיות בקרים קרקעיים, אלא מלמדת אותם להיות בקרים במטוס 'נחשון עיטם' (גאלפסטרים G-550). זה אומר ללמוד לעומק את כל המערכות ואת כל המטרות שאנחנו פוגשים, ולהבין וליישם את השוני בין צורות התפעול בזמן המשימה", מציג רס"ן י'. "הרבה דברים באוויר שונים מהותית מהפעילות ביב"א: במטוס כל איש צוות נמצא בעומס קוגניטיבי ופיזי גבוה, והוא מתמודד עם הרבה הסחות דעת. כל בקר יושב לבד, מקבל את ההחלטות בעצמו ולא יכול להסתמך על אף איש צוות אחר במטוס שיעזור לו, ולכן אנחנו דורשים את הרמה המקצועית הגבוהה ביותר".

מבטן המטוס
ואיך זה נראה בתוך המטוס? "בזמן פעילות מבצעית יושבים בבטן המטוס כמה בעלי תפקידים: לכל משימה יש מפקד שמנהל אותה ונמצא בקשר רציף עם הקברניט. יחד הם מתכננים את התדריך, את הטיסה ואף את התחקיר", מסביר רס"ן י'. "מעבר לזה, ישנו בקר שמשימתו היא תפעול המערכות והוא זה שדואג ליצירת נתונים נכונים לפעילות. הוא דואג שהמטוס יהיה במקום נכון ביחס למטרות וביחס לזירה בה הוא פועל, ומתזמן את מקומו בשמיים ביחס למטרה שאנחנו מחפשים".


הבקרים המוטסים עוברים הכשרה בה הם לומדים לבצע את אותה משימה שהם מכירים מהקרקע - רק באוויר | צילום: סליה גריון

"כל משימה שאנחנו מבצעים מתנהלת בצורה מאוד דומה לאופן העבודה ביב"א - אנחנו נמצאים בקשר עם השליטה ועם יחידות הבקרה בדומה למה שקורה על הקרקע, אבל לעיתים ישנן גם משימות בהן אנחנו פועלים בלעדית ונמצאים בקשר ישיר מול השולט ב'בור' בלבד", מוסיף רס"ן י'. "ככלל, כל מבצע נבחר על סמך היתרון היחסי שיש לו על פני אופציות אחרות, ולכן אם המשימה היא משימה שמצריכה טיסה בגבהים נמוכים או שליב"א אין בה יתרון יחסי, העדיפות תהיה תמיד לטייסת. בכל מקום שאנחנו יכולים לסייע ליב"א, אנחנו מצטרפים לביצוע משותף".

הכי רחוק מישראל
רבות מדובר בחיל-האוויר על הקשר בין בקרים לטייסים. הם נפגשים במסגרת יוזמות שונות על מנת להכיר את האנשים שמבעד לקשר, מייצרים שיטות עבודה משותפות ונתמכים אלה באלה כמעט בכל גיחה אפשרית.

"כשמדובר במשימות משותפות עם מערך הקרב, קיימות משימות בהן אנחנו מגנים על מטוסי הקרב או משימות בהן מטוסי הקרב מגנים עלינו", מסביר רס"ן י'. "במשימות משותפות אנחנו תמיד מתכננים, מתדרכים ומתחקרים ביחד, ובביצוע אנחנו כרוכים אלה באלה".


הבקרים והטייסים נתמכים אלה באלה כמעט בכל גיחה אפשרית | צילום: סליה גריון

אבל זה רק על קצה המזלג. הטייסת פועלת 24 שעות ביממה, שבעה ימים בשבוע, במקומות עליהם לא נוכל לפרט. אנשי הטייסת מבצעים משימות מורכבות, בהן משימות גילוי ובקרה, וכל זאת בתוך מטוס "נחשון עיטם" שמגיע למהירויות גבוהות במיוחד. כך היכולות המבצעיות שמעניקה הטייסת לחיל-האוויר, הופכות משמעותיות יותר ויותר.


הטייסת פועלת 24 שעות ביממה ואנשיה מבצעים משימות מורכבות, בהן משימות גילוי ובקרה | צילום: סליה גריון

"אנחנו מגיעים רחוק מאוד ומרחיבים את טווח הגילוי של מערך הבקרה ושל חיל-האוויר לכדי כל מקום בעולם", מסכם רס"ן י'. "המערכות ביב"א מייצרות תמונה אווירית מסויימת, אבל לנו שום דבר לא יכול להפריע ולמעשה אנחנו רואים את כל המטרות הרחוקות, הנמוכות והמורכבות, ומגיעים מהר מאוד לכל זירה. זה מאפשר למערך הבקרה הקרקעי לזהות כל נקודה בעולם. אם חיל-האוויר ירצה לשים יב"א בנקודה הרחוקה ביותר מישראל, הוא יוכל לעשות זאת באמצעותנו".