יחידת "עורבי השחקים" זוכרת את אסון מחניים

12.04.2018 | כרמל שטרן | צילום: עמיר אלפסה, בסיס תל-נוף
זוהי השנה ה-44 בה מתכנסים אנשי יחידת "עורבי השחקים", אנשי טייסת "דורסי הלילה" ובני המשפחות השכולות, לטקס לזכרם של שמונת הנופלים באסון מחניים. "בזכותם אנו עומדים כאן היום ומבטיחים להמשיך את משימתם להגנה על מדינת ישראל"

כ"ז בניסן תשל"ד, 19 באפריל 1974. מבסיס תל-נוף ממריאים ארבעה מסוקי "יסעור" (CH-53) מטייסת 118 ("דורסי הלילה") למשימת לוחמה אלקטרונית בעורף הסורי. עם סיום המשימה חוזרים הצוותים לשטח ישראל ומופנים לתדלוק בשדה התעופה במחניים.

לקראת נחיתה התפצלו ארבעת המסוקים לשני זוגות. עם נחיתת אחד המסוקים, החלו שניים נוספים להנמיך לנחיתה. בשלב זה, החל אחד המסוקים להנמיך במהירות גבוהה מזו של המסוק שמתחתיו. כתוצאה מכך, פגע המסוק העליון במסוק התחתון שצלל אל הקרקע והתרסק. באירוע נספו שמונה אנשי צוות.


לפני 44 שנים אירע אסון התרסקות מסוק "יסעור" במחניים בו נהרגו שמונה אנשי צוות

תחת גשם שוטף התכנסו אתמול (ד') אנשי יחידת "עורבי השחקים", אנשי טייסת 118 והמשפחות השכולות לחלוק כבוד ליקיריהם שנספו, בטקס הזיכרון השנתי לזכר הנופלים שנערך באנדרטת "יד השמונה".

"בזכותם אנו עומדים כאן היום"
זוהי השנה ה-44 בה מקיימת היחידה את הטקס לזכר שמונת הנופלים באסון מחניים. "שוב אנו נפגשים בטקס האזכרה המרגש שאנחנו מקפידים לקיימו באדיקות כל שנה. מאז הפעם האחרונה בה נפגשנו כאן, אנו, לובשי המדים, השתתפנו בפעילות מבצעית שמטרתה להגן על המדינה, להרחיק את המלחמה הבאה ולסלק איומים פוטנציאליים. בשנה האחרונה שוגרו טילים רבים לעבר מטוסי חיל-האוויר ומערך הלוחמה האלקטרונית פעל ויצר עליונות אווירית", אמר סא"ל ר', מפקד יחידת "עורבי השחקים". "מורשת משפחות 'יד השמונה', מורשתם והנצחתם של הנופלים, והסיפורים שאנו למדים על חייהם ומותם של הלוחמים מהווים עבורנו שיעור חשוב. בזכותם אנו עומדים כאן היום ומבטיחים להמשיך את משימתם להגנה על מדינת ישראל".


סא"ל ר': "מורשתם של הנופלים, והסיפורים שאנו למדים על חייהם ומותם של הלוחמים מהווים עבורנו שיעור חשוב"

במהלך הטקס הקריאו אחיותיהם של שניים מהנופלים שירים לזכרם של הנספים. עידית לוי, אחותו של סמ"ר דורון איש-שלום ז"ל, הקריאה שיר שכתבה בשם "וידוי ובקשה". "אבא נסע לזהות אותו. אבא נוסע לזהות בן? הזוי, קללה. נזרקת שלם, קרוע מבפנים, הדף אוויר קרע אותך מאיתנו. מבחוץ לא ראו כלום, כמו עכשיו בדיוק. לא רואים שאני בוכה, לא שומעים ריטון או אנחה, לא רואים דמעה, הכל חפור עמוק בתוכי, חורש מזימות בלילות. 44 שנים אני חסרה את דורון, 44 שנים הקרע פתוח ומדמם. 44 שנים זולגת הדמעה על הלחי, בתלם העמוק שחפרה".


עידית לוי, אחותו של סמ"ר דורון איש-שלום ז"ל: "44 שנים אני חסרה את דורון, 44 שנים הקרע פתוח ומדמם"

אחריה עלתה אסתר, אחותו של סגן מיכאל ניר (סופונרו) ז"ל: "קצר פה כל כך, האביב. קצר וחטוף ושובר את הלב, מי חשב שהוא תיכף ידעך, מבטו רק נפקח, רק התחיל ללבלב, רק ניתן לי ותיכף נלקח. ואנחנו היודעים, ונורא הדבר שרק הוא לא. עד כמה קצרים החיים, החיים הקצרים שניתנו לו. נדיב ונסער ומכאיב, קצר פה כל כך האביב".


אסתר, אחותו של סגן מיכאל ניר (סופונרו) ז"ל: "עד כמה קצרים החיים, החיים הקצרים שניתנו לו"